איפה הסובלנות לחסימות מתיישבים?
מחאת העדה האתיופית אותנטית והיא החלה אחרי שירו בצעיר יוצא אתיופיה באופן לא מוצדק וגרמו למותו הטרגי. עמית סגל תוהה מדוע מחאות מתיישבים לא הוכלו בכזו סובלנות כשנחסמו כבישים בעבר. פרשנות
אחרי טענות על גבול הקונספירציה, לפיהן מאחוריה המחאה עמדו ארגוני שמאל פוליטיים, ניתן לומר שזה לא סותר. המחאה אותנטית ואכן ירו בצעיר יוצא אתיופיה באופן לא מוצדק וגרמו למותו. לפיכך הגיוני שיהיו ארגונים מסוימים שיתפסו עליה טרמפ.
חסימת הכבישים הגיעה למחוזות אלימים וכללה יידוי אבנים, בקבוקי תבערה וחסימת המדינה לשעות ארוכות. הלוואי עלינו שאת הסובלנות שגילו הפוליטיקאים והתקשורת, הם היו מגלים גם כאשר מתיישבים חסמו את הכבישים.
אותן חסימות בשנת 2005 בזמן ההתנתקות, או חסימות הכבישים של תנועת "זו ארצנו". אז משה פייגלין הועמד לדין והואשם בהמרדה ואיש לא אמר מילה ובשנת 2005 הועמדו אחרים לדין והורשעו. ראוי שנאמץ רטרואקטיבית גם את הסובלנות הזו.