גיוס גורף - או הורדת גיל הפטור
בשעה שרבים דנים על סוגיית גיוס החרדים במונחים של שוויון בנטל או שילוב בחברה, אסור לשכוח גם את המשמעויות הכלכליות. אמנם חרדים ששירתו בצבא אכן משתלבים יותר בשוק העבודה, אך כל עוד אחוזי הגיוס נמוכים, העובדה שהחרדים אינם עובדים עולה למשק מיליונים
כשדנים בסוגיית גיוס החרדים, יש לזכור שזו גם סוגיה כלכלית: בג"ץ מסתכל בעיקר על הצדק אבל גם על העניין הכלכלי, במיוחד בעניין של שוק העבודה - שיעור התעסוקה של חרדים מגיע לאחר שירות צבאי ל-90%, בהשוואה לפחות או יותר 50% באוכלוסייה החרדית כולה.
אחד הטיעונים בעד גיוס חרדים מדבר על שילובם בחברה, אך דווקא באוצר רואים בשנתיים האחרונות מגמה מדאיגה של שילוב החרדים בשוק העבודהף אמנם הירידה קלה, מ-52% לפני כשנתיים ל-50% כיום, אבל עדיין צריך העובדה כי המגמה אינה של עלייה מדאיגה.
מצד אחד כניסה של חרדים לשוק העבודה היא באמת דבר משמעותי. מצד שני, אם לא מצליחים לגייס אותם באופן גורף, התוצאה היא שהם נשארים עד גיל 26 בלימודים. המשמעות היא אובדן הכנסות אדיר למשק.
כניסה מאוחרת לשוק העבודה של החרדים גורמת להפסד כולל למשק של 3.8 מיליארד שקלים בשנה. חרדי שנכנס לשוק העבודה בגיל מאוחר מפסיד למשפחה שלו מיליון שקלים בשנה.
מהבחינה הכלכלית הטהורה צריך לקרות אחד משניים: או חובת גויס שתגרום לכניסה מסיבית של חרדים לאחר מכן לשוק העבודה; או, אם המדינה מחליטה לפטור אותם מגיוס, להוריד את הפטור לגילאי 21-22.