האוכלוסייה בישראל מזדקנת, אבל נראה שאין ממש מישהו שאחראי, מפקח ודואג לא רק מאיפה יבוא הכסף כדי לממן את העלויות הגבוהות של הזקנה, אלא איך זה ישפיע על האוכלוסייה כולה. לקראת יום הקשיש בכנסת, הכין מרכז המחקר והמידע מסמך כדי להראות את הצעדים שנעשים באירלנד, צ'כיה וסינגפור, אבל בארץ אין באמת תכנית לטווח ארוך.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
היום מהווים האזרחים הוותיקים בישראל כ-11%, שהם למעלה מ-900 אלף אנשים. בעוד כ-20 שנים הצפי הוא שהמספר הזה כמעט ויכפיל את עצמו ויגיע לכמיליון ו-680 אלף אזרחים מעל גיל 65. אז מי דואג להם? שאלה טובה.
יש יותר מגורם אחד כמובן. יש את משרד העבודה והרווחה שאחראי על הקשישים ורווחתם, אבל לפי מספר שנים הקימו את המשרד לאזרחים ותיקים - היום המשרד לענייני שוויון אזרחי - שאמור להתמודד גם עם ההזדקנות. אם מדברים על סיעוד וקצבאות זה כמובן הביטוח הלאומי וגם משרד הבריאות שאחראי על בתי האבות. יש גם את משרד האוצר שמטפל ברשות לניצולי שואה ומכריע בכל הסוגיות החשובות לגימלאים ואם איבדתם את עצמכם זה לא במקרה - כך גם מרגישים הקשישים עצמם.
אז מי מתכלל את הכל? לא ברור. ויש המון נושאים רלוונטים כמו גיל הפרישה, קצבאות זקנה, ביטוח סיעודי ועוד, אבל אין תכנית לאומית. בדיוק את זה רוצים עכשיו לשנות ביוזמה שמובילים בכנסת הח"כים נחמן שי, איציק שמולי וטלי פלוסקוב.