שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר אתמול (שני) כמה משפטים בעניינו של החייל אלאור אזריה בהופעה באריאל - דברים שראוי היה שכלל לא ייאמרו. המשפט שמצוטט מפיו - "נעמוד לצידו של אזריה גם אם טעה" – הוא משפט סתום. אין משמעות מעשית לאמירה "נעמוד לצידו": אזריה עומד למשפט, בית המשפט יפסוק את אשר יפסוק ובזה הפרשה אמורה להסתיים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מה הכוונה "נעמוד לצידו"? האם הכוונה היא נגבה את מעשיו? נסכים למעשיו? זו אמירה שיוצרת אווירה – היא לא מכוונת לשום דבר מעשי. בשיחה עם תושבים וסטודנטים באריאל הוא אמר, ואני מצטט, "אני מצפה מבית הדין הצבאי הדן בעניינו של חייל להתעלם מכל הרעשים ולפסוק בהתאם לעובדות בלי קשר ללחצים משמאל ומימין".
זהו משפט מאוד יפה, אך העניין הוא שליברמן בעצמו, עוד כשהיה חבר כנסת באופוזיציה ועכשיו כשר ביטחון, הפעיל ומפעיל באמירותיו לחצים ולכן זה נשמע מוזר שדווקא מפיו הדברים האלה נאמרים. והוא המשיך: "לצערי רבים במישור הפוליטי ובתקשורת כבר הרשיעו אותו". לעומתם ליברמן פחות או יותר זיכה אותו – או לפחות המעיט בחומרת המעשה.
צה"ל הסתבך במשפט הזה – ייתכן שהיה אפשר כבר בשלבים הראשונים לשנות את מסלול העניינים הזה, להעמיד אותו לדין משמעתי ולפסול אותו למשל מתפקיד לחימה – ובעיקר לא להיקלע למשפט מתוקשר כזה שמסב נזק קודם כל לאזריה אבל גם לצה"ל כולו.
ניסיון להשפיע על המשפט
אני שומע את הטענות נגד אמירותיו של שר הביטחון הקודם יעלון: "זה היה מעשה חמור" – העניין הוא שכאשר אירוע כזה מתרחש, שר ביטחון וצה"ל באמצעות דובר צה"ל חייבים קודם כל לקבוע עמדה נחרצת אחרי שהתחקירים המבצעיים הסתיימו וזה מה שקרה. מרגע שהתחיל המשפט צריך היה גם ליברמן, כהמלצתו, לא להתערב ולהשאיר לבית המשפט לעשות את שלו.
העניין הוא שליברמן עצמו נראה שלא הפנים שהוא כבר לא ח"כ באופוזיציה אלא שר ביטחון, הממונה על מערכת הביטחון כולה בשם ממשלת ישראל. הטלפון של ראש הממשלה להורי החייל אלאור אזריה היה מיותר ולא נכון, וגם ההתבטאויות האחרונות של ליברמן הם לא פחות מאשר ניסיון להשפיע והתערבות מיותרת. צה"ל במשפט הזה מנסה לייצב את הסף הערכי והמוסרי והתבטאויות כאלה של שר הביטחון, במיוחד כאשר הוא נושא בתפקיד הזה, מחבלות – פשוט כך – במאמץ הזה. טוב יעשה שר הביטחון כהמלצתו להשאיר את הבחינה של העניין לבית הדין הצבאי בלי התערבות, בלי אמירה.
אני לא מנקה את צה"ל משגיאות שנעשו גם אם הן נראות פחותות ערך, למשל להביא אותו לבית המשפט כשהוא אזוק בידיו – זו התנהגות לא ראויה של המשטרה הצבאית. זה קרה גם במקרים אחרים כאשר חיילים וקצינים הובאו לבית המשפט. מתחתי ביקורת חריפה על אירוע כזה שהיה בעבר – ראש אכ"א לשעבר, האלוף אבי זמיר, הוציא הנחיה להפסיק עם המנהג הזה אלא שחלפו שנים ומישהו כנראה שכח מכך. צריך לשמור על כבודו של אלאור אזריה אבל לא להרפות מהדרישה הערכית ולהעמיד במלוא חומרת הביקורת את ההתנהלות שהייתה במקרה הזה.
מתחתי ביקורת גם על המפקדים שהיו שם בשטח: כל הסצינה הזו כפי שצולמה הבליטה את העובדה שהאירוע הזה לא היה מנוהל בשום צורה ודרך – ערב רב של אזרחים וחיילים, מתוכם גם אחד שעשה מעשה. את אזריה צריך לשפוט, שר הביטחון צריך להפנים שהוא עומד בראש מערכת הביטחון ולכל אמירה שלו משקל רב, גם כשהמשפט הזה הוא אירוע שנכון היה לא להגיע אליו.
אגב, מי שדחף לסצינה הזו זה דווקא פעילים פוליטיים מהימין, שעטפו את אלאור אזריה בעורכי דין ובאמירות שלא עלו בקנה אחד עם מה שהוא עצמו אמר בתחקירים המבצעיים. אז זהו, כולם הסתבכו עם המשפט הזה ושר הביטחון אמור ללמוד את הלקח: מה שמותר לחבר כנסת מהאופוזיציה להגיד, מיותר ואסור לשר ביטחון מכהן.