ראש העיר נתניה מרים פיירברג (צילום: Gili Yaari, FLASH90)
האחרונה בתור. מרים פיירברג, השבוע | צילום: Gili Yaari, FLASH90

בשנת 1993 חיפש אלוף במיל. עמרם מצנע, לרכוש דירה בחיפה. הוא רק השתחרר משירות צבאי ארוך ועמד להתמודד לראשות העירייה. במהלך חיפושיו אחר דירה הגיעו אליו כמה הצעות מקבלנים מקומיים שקיוו מאוד שיבחר להתגורר באחד הפרויקטים שלהם. מצנע היה אז אמנם טירון בתחום המוניציפאלי אבל הבין היטב שירכוש דירה רק מיד שנייה. "גם אם הייתי משלם מחיר מלא לקבלן זה לא היה משנה, הייתי עובר לידיים שלהם ושם לא רציתי להיות בשום אופן" נזכר השבוע.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

בתקופת היועץ המשפטי הקודם הוקמה וועדה מיוחדת במשרד בראשות המשנה, עו"ד דינה זילבר, שתעסוק בשחיתות המוניציפאלית. השם שנבחר לוועדה סיפר את הסיפור כולו. "ייבוש ביצת השחיתות המקומית". ברשימה שבנו חברי הוועדה היו לא פחות מ-70 בכירים ברשויות מקומיות שקשורים, במישרין או בעקיפין, לפלילים. העבירות הנפוצות: מרמה, קבלת שוחד והפרת אמונים. בחלק גדול מהרשימה אגב כיכבו בכירי הרשויות המקומיות של המגזר הערבי.

כמעט בכל שבוע עולה שם חדש מרשות כזו ואחרת שנחשד במשהו, אבל מקור הבעיה נמצא עוד קודם לבחירות, בתקופת ההתמודדות. למועמדים אין לרוב כסף והם נזקקים לתרומות. כבר שם מתחיל המרדף אחר הכסף, אחרי הקבלנים ואנשי העסקים המקומיים שעושים את החשבון שלהם.

יוסי מזרחי (צילום: חדשות 2)
יוסי מזרחי | צילום: חדשות 2

כל אחד יוכל לתרום באופן חוקי עד 5000 שקלים ובתמורה לקבל גישה אל ראש העיר הבא, אל מי שישלוט במנהל ההנדסה בעירייה, אל מי שיעמוד בראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בקיצור למלך הנדל"ן המקומי שכל החלטה קטנה שלו כמו שינוי ייעוד או שינוי אחוזי הבנייה שווה להם מיליונים רבים ולפעמים גם עשרות מיליונים. בקיצור: עסק משתלם. וראש העיר יודע שהסתבך. שיצטרך להחזיר הלוואות שלקח, להשיב טובות למי שעזר והביא אותו עד הלום אבל איזו ברירה יש לו אם הוא באמת רוצה להתמודד ולנצח בבחירות?

לשיטה יש עוד נקודות תורפה שמסייעות לראשי הערים ליפול בזה אחר זה. משרד הפנים לקח צעד אחורה מהתערבות במה שקורה בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, פחות ביקורת, פחות רגולציה והרבה יוצר סמכויות למלך המקומי. והכח כמובן משחית. מקור נוסף לכח הבלתי מעורער של מלך המקומי הוא העדר הגבלת קדנציות. ראש עיר יכול להיבחר לתפקיד בשנות העשרים שלו ולהישאר שם עד הפנסיה. ואפילו אחריה. מה רע ? אם תציצו לעבר מעלות, נהריה כרמיאל תגלו ראשי ערים שזו כבר הקדנציה החמישית או השישית שלהם. בקיצור "כן לעולם חוסן".

ומי יפקח על השליט המקומי? תכ'לס אין מישהו כזה. נכון שיש אופוזיציה לפעמים אפילו לוחמת אבל היא מורכבת מכמה חברי מועצה זוטרים שלא מקבלים שכר או החזר הוצאות עבור עבודתם ועובדים למחייתם בתחומים שונים ומגוונים. אלו יכולים אולי לעקוץ מדי פעם את ראש הרשות, לרוץ לתקשורת עם סיפורים שונים אבל שינוי מהותי, ביקורת אמיתית ופיקוח זה לא בליגה שלהם. לא בגללם, בגלל השיטה. ואם לא די בזה הרי שאפילו מבקר העירייה הוא מינוי של העירייה, שמקבל שכר מהעירייה ועובד בעירייה, אז איך יבצע את עבודתו ויבקר את הקינג המקומי ואת העירייה ללא משוא פנים ומבלי לחשוש מהבוס שלו, ראש העיר.

ובשורה התחתונה יש את המשטרה. מצבה בכי רע ממילא אבל גם לו היו מנסים שם לטפל בכל השחיתות שקשה להוכיח ברשויות המקומיות, ספק אם היו מצליחים. המשטרה היא אחת מול 256 רשויות עם הרבה כסף, לא מעט פיתויים ומעט מאוד ביקורת. אז בפעם הבאה שתקראו על ראש עיר נוסף שנעצר, אחרי שתסיימו "לברך" אותו ולצקצק בלשון באי נחת תזכרו שגם לשיטה יש חלק לא קטן בהפיכת הפיתוי לעבירה פלילית.