מעבר לחרדה סביב השאלה מה עלה בגורלו של אברה מנגיסטו, הפרשה החדשה כבר מציפה כמה שאלות לדיון הציבורי שנוגעות לאי פרסום עובדת מעברו ותפיסתו בידי חמאס. עוד התברר היום כי גם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפחות על פי דבריו של יושב ראש הוועדה ח"כ צחי הנגבי, כלל לא עודכנה בפרשה, כך גם הקבינט הביטחוני. אם הדברים הללו אכן נכונים, הרי שמדובר בתקלה חמורה, וראוי שמישהו יבדוק את שיקול הדעת ושההתנהלות הזו תיבחן לעומק.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
השאלה המשמעותית יותר היא "האם ומה נעשה במהלך עשרת החודשים הללו, בעניינו של מנגיסטו?". למיטב ידיעתי - נעשה הרבה. הועברו פניות לארגונים בינלאומיים ואפילו לממשלות זרות כדי שיסייעו בהחזרתו מטעמים הומניטריים. זה לא עלה יפה, ודבר לא אירע.
אלא שלאורך עשרת החודשים הללו, תמיד השתרבב איזשהו סיכוי שמא בכל זאת הדבר ייפתר. באירועים מהסוג הזה המאמץ הראשוני הוא להביא להחזרתו של האיש באופן שקט וחשאי. יש סיכוי שחמאס ייעתר למעין פנייה שקטה שכזו כדי שלא יואשם שהוא הסכים לשחרר ישראלי בעוד שאנשי הארגון מוחזקים בכלא הישראלי. לכן, נכון לנהל מהלך שכזה באופן שקט משום שהתכלית היחידה היא להביא לשובו של האיש לבית הוריו.
וכך חולפים עשרה חודשים שיש בהם עשייה אבל אין בהם תוצאה. נכון היה לנהוג כך, אם כי צריך היה לדווח לוועדת חוץ וביטחון. נכון היה לנסות את הנתיב החשאי, ונכון היה להמתין שחמאס יודה או יודיע שהוא מחזיק בשני הישראלים, אברה מנגיסטו וצעיר נוסף ששמו נאסר לפרסום מהיישוב הבדואי חורה.
כשמנגיסטו חצה את קו הגבול, זיהו התצפיות דמות שעוברת בריצה לצד הפלסטיני. הקושי היה לדעת מי האיש הזה, שכן לא היה שום דיווח על אדם נעדר. מנגיסטו נהג להיעלם לימים אחדים ולשוב לביתו. בתחילה התלוננה המשפחה למשטרה על היעדרו, אך ככל שהמשיך בהיעדרויות התכופות - הם חדלו לדווח. כך גורמי הביטחון הגיעו לביתו רק בחלוף חמישה ימים בזמן שהובהר מי האיש.
אני שומע מאז שעות הבוקר גורמים אחדים, לא רק מבני העדה האתיופית, שטוענים שאם זה היה אדם אחר - לא מבני העדה - הטיפול בפרשה היה שונה. להבנתי מדובר בטענה מופרכת שמנסה להלהיט רוחות והיא בעיקר אינה מדויקת.
הפרסום עכשיו גרם קרוב לוודאי לתוצאה הקשה הבאה: חמאס יקשור את השבת מנגיסטו והצעיר הבדואי להשבת גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול לכלל עסקה אחת שלמה שמחיר כבד בצדה. רוב מעשי הטרור וחידוש ההתארגנויות של חמאס בגדה נשענות על משוחררי עסקת שליט, ולכן כל שחרור המוני כזה הוא עניין ביטחוני שיעיק ויפגע בנו גם בימים הבאים.
נכון שיש הבדל תהומי בין חייל הרוג שגופתו נשארה ברצועת עזה, לבין אזרח ישראלי שמחליט מרצונו לעבור את קו הגבול וליפול לידי חמאס. יש הבדל תהומי בין שני המקרים השונים האלו, אבל אין הבדל בצורך לעשות כל דבר כדי להשיב גם את מנגיסטו וגם את הצעיר מחורה לביתם.
עכשיו עולה שאלת המחיר: חמאס הודיע אמנם שהוא אינו יודע היכן מנגיסטו מאז שחקר אותו. לטענת דוברי חמאס הוא שוחרר ונעלם. אני לא מציע למישהו לאמץ את הגרסה הזו, שעל פניו נראית שקרית.
יכול להיות שהיא מנסה להסתיר אמת כואבת או חמורה כמו למשל שהוא הועבר לידי הג'יהאד או אפילו לדאע"ש. אבל אם בסופו של דבר ייפתח משא ומתן, אסור לישראל לשגות פעם נוספת ולשחרר רבים מאנשי חמאס הכלואים בישראל. משוחררי עסקת גלעד שליט מובילים היום את הטרור ואסור לחזור על השגיאה הזו ללא קשר לזהות הישראלים שבידי חמאס.