המצרים חיכו וייבשו את חמאס במשך חודש שלם מאז הפסקת האש. על פי הסיכום, בתוך חודש היו אמורות להתחדש השיחות כדי לדון בסוגיות שנותרו פתוחות. כזכור, אנשי חמאס רצו להציג בפגישות הללו את הדרישות הגדולות של נמל ימי, נמל תעופה, הסרת המצור, ייצוא תוצרת חקלאית מעזה לגדה, ועוד הרבה מאוד דברים שיספקו לארגון הישג מדיני אחרי הכישלון הצבאי - בראייה שלו.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אודי סגל
המצרים חיכו וחיכו, דיברו עם חמאס, ולא פתחו את מעבר רפיח. ברקע היה איום ריק של איסמעיל הנייה על חידוש האש ב-24 בספטמבר, ערב ראש השנה, אבל מחשש ללחץ מצד האוכלוסייה, דאגו בכירי חמאס להבהיר שזו לא הכוונה.
במהלך החודש הזה אמרו בישראל שבינתיים הם לא קיבלו הזמנה ממצרים, ועשו כל מאמץ כדי לייתר את השיחות האלה. לשם כך פעלה ישראל באופן חד צדדי ופתחה את המעברים לאספקת סחורה באופן מדוד. בנוסף נתנה ישראל יד למנגנון הפיקוח שנחשף לראשונה בחדשות 2 Online, והושק בשבוע שעבר. במנגנון, שנועד לפקח על חומרי השיקום הנכנסים לרצועה, חברים שליח האו"ם למזרח התיכון, מתאם הפעולות בשטחים וראש ממשלת הרשות הפלסטינית.
"סיכומים יהיו רק אחרי החגים - אם בכלל"
בישראל טענו כי אין טעם להגיע לקהיר כי ברור מה יהיה שם - חמאס לא יקבל את מה שהוא רוצה, ולנו אין שום דבר לבקש מלבד עניינים נקודתיים שבשבילם לא צריך להגיע לקהיר, כמו למשל משא ומתן על החזרת שתי גופות החיילים שנחטפו אורון שאול ז"ל והדר גולדין ז"ל.
ההזמנה של המצרים היא ממש כדי לסמן "וי", ולא כזה של ניצחון. מצרים רצתה לחכות עד הרגע האחרון, אבל בישראל עדכנו שהרגע האחרון הוא גם ערב ראש השנה ולכן הגעת המשלחת הישראלית לקהיר הוקדמה ליום שלישי - בעוד המשלחת הפלסטינית תגיע כבר היום או מחר לשיחות ראשונות. אחרי השיחות הללו המצרים יוכלו לומר "עמדנו במחויבות שלנו, היו שיחות קרבה עם שני הצדדים במועד שנקבע , גם אם לא ממש פנים אל פנים".
אבל המפגש הזה נועד בעיקר כדי לסמן "וי", ובכך למנוע מאנשי חמאס לחדש את האש. משמעות אמיתית למפגש הזה כמעט ולא קיימת. גורם ישראלי בכיר אמר אחרי ההודעה על יציאת המשלחת הישראלית למצרים כי "אין סיכוי שנגיע לסיכומים ביום אחד. המשלחת נוסעת לכמה שעות, והצדדים ידברו, אבל סיכומים של ממש יהיו רק אחרי החגים - כמו שנהוג להגיד בישראל - ואולי אף לא בכלל".