בדרך לבחירות? הדבר ההגון מבחינת נתניהו, אם לא יצליח להגיע להסכם עם ליברמן עד חצות, הוא להחזיר את המנדט לריבלין - כך קובע החוק. אין שום היגיון לגרור את המדינה לבחירות חדשות שעלולות להחזיר אותנו לאותה דרך ללא מוצא ולאותו מבוי סתום. אם נמשיל את המצב לכדורגל, המהלך לפיזור הכנסת דומה למצב שבו מישהו לא הבקיע גול ב-90 דקות - ואחרי זמן הפציעות מבקש משחק חדש.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
החוק קובע כי במקרה שנתניהו לא מצליח להרכיב ממשלה, הוא צריך להעביר את המנדט לנשיא ריבלין שיבחר בח"כ אחר. אם גם אותו ח"כ לא יצליח, אז חברי הכנסת עצמם יכולים להצביע ולהמליץ על מישהו שירכיב את הממשלה - אבל נתניהו לא רוצה לעשות את זה מחשש שמישהו אחר באמת יצליח להרכיב את הממשלה. לכן נתניהו משתמש בסעיף אחר שמאפשר לכנסת לפזר את עצמה - למרות שברור שהמשורר (מחוקק) התכוון שקודם ימוצו ההליכים האחרים.
גם כך ההערכה היא שגם גנץ לא יצליח להרכיב ממשלה ואז הכדור יחזור לנתניהו. בחירות חדשות הן פשוט טירוף לא מוסרי שישתק את המדינה לעוד כחצי שנה לפחות ויחזיר אותנו בדיוק לנקודת המוצא.
החלום של נתניהו הוא שיצליח למחוק את ליברמן בבחירות ולחזור עם ממשלת ימין חרדים מובהקת שגם תאפשר לו להעביר את חוקי החסינות אבל איש לא מבטיח שכך יהיה - וצריך לכבד את רצון הבוחר שכיוון בדיוק לאיזונים האלה.
נוסף על כך, כל הסקרים של הימים האחרונים מראים שבחירות חדשות לא עומדות לשנות באופן דרמטי את התמונה: מלבד שיתוק המדינה לחודשים הארוכים, בחירות 2019 מועד ב' יעלו מאות מיליונים, יעכבו אותנו מדיון בבעיות דחופות שצריכות לקבל מענה – אתגרים ביטחוניים וכלכליים וחברתיים שעומדים לפתחם של חברי הכנסת. ובל נשכח שעשרות אנשים עזבו את משרתם, נכנסו למערכת הפוליטית ונבחרו רק בחודש שעבר לכנסת ה-21 - ולא על מנת לאבד את מקום עבודתם אחרי שבועות ספורים, כשחלקם עוד לא נשאו את נאומי הבכורה.