ירי הרקטה לחרמון היה על הפרק בתקשורת הסורית כבר לפני שבועות רבים, אבל הירי עצמו שלשום היה יוזמה אירנית. לא אסד מותח שרירים אלא ידידנו בטהרן - כך צריך לראות את ההתפתחות הזאת. כוחו של אסד אינו במותניו, גם אם הרוסים עוסקים עכשיו, לא בקצב מהיר, בניסיון לשקם חלקים מצבאו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אסד מרגיש אי נוחות גדולה נוכח התקיפות המתמשכות של חיל האוויר על אדמתו אבל הוא ער לכך שישראל איננה פועלת נגד משטרו או נגד הצבא הסורי למעט במקרים שסוללות ההגנה האוויריות הסוריות מנסות לירות לעבר מטוסי חיל האוויר. בכל מקרה, אין לסוריה לא הרצון ולא היכולת לסבך את עצמה כעת בתגרה רבתי עם ישראל.
מבחינת האירנים הראייה היא שונה ולעתים קרובות אין הם טורחים כלל לדווח לאסד בעוד מועד על פעילותם, לא בתחום הפעילות נגד ישראל בגבול הגולן ולא בהקשר של משלוחי הציוד הצבאי ותנועות המיליציות השיעיות על אדמת סוריה.
האירנים שרויים כרגע בהתמודדות מורכבת מאוד עם ממשל טראמפ. משטר הרפובליקה האסלאמית מתקרב למצב של חנק כלכלי אחרי שייצוא הנפט הידרדר עד כדי פחות מחצי מיליון חביות ביום. והם בתוך מערבולת של פיחות המטבע, אינפלציה ואבטלה מתרחבת. הם מדברים עם האמריקנים באופן אינטנסיבי למדי באמצעות שליח של משרד החוץ השוויצרי שהתמחה זה שנים רבות במלאכת הבלדרות הזאת, והם נעזרים גם בנשיא עירק, ברהם סאלח, כורדי שבילה שנים ארוכות בוושינגטון ויש לו קשרים ארוכים עם הצמרת בטהרן.
עדיין לא הגיעה העת להידברות ישירה בין ארה"ב לבין אירן אף על פי שמזכיר המדינה פומפאו כבר הביע נכונות פומבית לוותר על 12 התנאים שהציג כדרישה הכרחית לפני מו"מ. הנשיא רוחאני מצדו כבר דאג להבהיר השבוע שאין לו התנגדות למו"מ כזה ובלבד שלא ייעשה כשחרבו של טראמפ מונחת על צווארה של אירן. במצב הביניים הנוכחי משתדלים האירנים לאותת לארה"ב שיש להם מגוון אפשרויות להסב לאמריקנים כאבי ראש רציניים ולא להסתבך בעימות צבאי במפרץ הפרסי.
וכך הם עושים - הם הצמידו מוקשי עלוקה לארבע ספינות בנמל פוג'יירה; ירו טילים מתימן אל צינור הנפט האסטרטגי של סעודיה המוליך נפט לים סוף ושיגרו (על מנת להחטיא) רקטה לעבר שגרירות ארה"ב בבגדד. זה בדיוק מה שקרה על כתף החרמון: האירנים השכילו שגם אצלנו הם עלולים להצית אש אם יידחקו אל הקיר. שעל כן כדי לקרוא את מה שקרה בגבול הגולן צריך לקשור את האירוע אל המסכת הרחבה של הקרב האמריקני-אירני.
נזכיר שחיל האוויר ביצע בשלוש השנים וחצי האחרונות תקיפות על יותר מ-1,000 מטרות אירניות בסוריה והם איבדו את רוב הנכסים הצבאיים שביקשו לבסס שם על פי תוכניתו של קאסם סולימאני להציג מכונת מלחמה אירנית רצינית על אדמת סוריה. הם נאלצו לוותר על הבסיס העיקרי שלהם בנמל התעופה הבינלאומי של דמשק, על הסדנאות להשבחת טילים, הצפינו את כמות קציני משמרות המהפכה הנמצאים בסוריה והעבירו את מרכז הכובד של פעילותם לעיבורי חלב, ואת בסיס חיל האוויר המכונה T4 הרחק במדבר הסורי - הבסיס שנפגע הלילה על ידי חיל האוויר.
האירנים נחושים להמשיך לנסות לזחול עם כוחות לתוך סוריה אבל ברור להם שאין וטו רוסי על התקפות חיל האוויר הישראלי נגדם ויש לכך גיבוי אמריקני מלא. הם חרדים עכשיו מפני המפגש המשולש המתוכנן בירושלים בין היועצים לביטחון לאומי של ישראל, ארה"ב ורוסיה שכל תכליתו לדון בכיווץ הנוכחות וההשפעה של אירן בסוריה. הם עושים הכל כדי להראות שיש להם תשובות למציאות החדשה שנרקמת סביבם ואפשר שלא אמרו עדיין את מילתם האחרונה.
לכן צריך לשים לב לדיווח החריג ששודר אמש בטלוויזיה הממלכתית של אירן: הכתב בדמשק אמר בפעם הראשונה כי הוא עומד במרחק של 60 ק"מ מטבריה, המרוחקת רק כ-100 ק"מ מתל אביב, והטילים כלשונו יכולים לפגוע בשתיהן.