לא יגיע לארץ. לאו מסי | צילום: רויטרס

כשהפוליטיקה מנסה להשתלט על הספורט, לעתים לא רק הספורטאים והאוהדים סובלים, אלא גם הפוליטיקאים. מקצועית, משחק ההכנה בין ישראל לארגנטינה לא הצדיק את שמו וקיומו מלכתחילה. הוא היה תקוע כמו עצם בגרון למאמן הנבחרת חורחה סמפאולי רגע לפני היציאה למונדיאל.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

כל כולו של האירוע נולד כתוצאה מרצון, כמעט ילדותי, של לאו מסי ללכת בדרכו של דייגו מראדונה ולבקר בישראל רגע לפני הטיסה לטורניר חייו. יתר השחקנים התקשו להבין מה הטעם בכל הטרראם. "סוף סוף עשו את הדבר הנכון", אמר למצלמות חלוץ הנבחרת וכוכב יובנטוס גונזאלו היגוואין רגע אחרי הביטול.

אבל פוליטית, עוד לפני הלחץ הצפוי של ג'יבריל רג'וב וחבריו, נחצו כאן כל הקווים. נותר רק לשער מה היה חלקה של שרת הספורט בביטול המצער. היא, שלקחה אירוע של מפיק פרטי והפכה אותו לאירוע לאומי, ניכסה אותו לפרוייקט הדגל שלה, חגיגות ה-70 למדינה, ואף דאגה להעבירו לירושלים בהחלטה פוליטית נטו שחזרה אליה כבומרנג. בהודעת ה-BDS בערבית, שחגגה את הביטול, הודגש כי המשחק עתיד היה להתקיים בירושלים הכבושה ולהוות חלק מחגיגות ה-70 של ישראל -כאמור, מרכיבים שהם כולם תוצאה של התערבות פוליטית מצד רגב.

רגב (ארכיון). מאוימת
ברור מי המפסידה. רגב | צילום: פלאש 90, חדשות

כשראש הממשלה שמע על המשבר הוא מיהר לשוחח עם נשיא ארגנטינה. בהודעה לתקשורת נמסר במהרה ש"לא ברורה מידת ההשפעה של הדרג המדיני על החלטות הנבחרת", כנראה כדי להכין את הקרקע לכישלון המאמצים. כעבור שעה השניים שוחחו שוב והארגנטינאי השיב לנתניהו: "אין לי יכולת להשפיע".

ראש הממשלה שומע על מסי אבל חושב בצדק על מומנטום להסברה הפלסטינית ול-BDS, על סכנת חרמות, ביטולים, ועל האירוויזיון שמעבר לפינה. לאו מסי הוא לא עוד זמר שביטל הופעה בישראל. לביטול הזה עלולות להיות השפעות כבדות יותר.

בן מיטלמן
בן מיטלמן | צילום: חדשות

אם ננסה להיאחז בצד החיובי, אולי החטאים הרבים שליוו את המשחק הזה מראשיתו ועד ביטולו, ישפיעו בהמשך על ההתנהלות. מההתערבות הפוליטית ועד אופן הקצאת ההזמנות והכרטיסים והדרישה השערורייתית לכרטיסים לעובדי משרד ממשלתי. שלושה אנשים רצו בקיום המשחק יותר מכל. לאו מסי, חורחה מסי, ומירי רגב. ברור מי המפסידה הגדולה מביניהם.