האינסטינקט של הנשיא טראמפ, כפי שביטא אותו בנאום באוהיו, הוא לצאת במהירות ממעורבות בסוריה. הוא היה רוצה ש-2,000 האמריקנים שנמצאים עכשיו ממזרח לנהר הפרת עם המיליציות הכורדיות והשבטיות-ערביות יתפנו בהקדם, אבל שוכנע בהתייעצות האחרונה שקיים עם המועצה לביטחון לאומי שלו לעכב את ביצוע התכנית למשך כמה חודשים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
עם זאת, רצונו של טראמפ לסלק אצבעותיו מן התבערה בסוריה פן יכוו עומד עכשיו למבחן של אמינות בעקבות ההתקפה הכימית על העיירה דומא ממזרח לדמשק. באחד הציוצים האחרונים שלו כתב טראמפ כי "יש מחיר" לגיבוי שרוסיה ואירן נותנות לבשאר אסד, אבל לא ברור האם יחליט להורות על מהלומת טילים דומה לזו שהנחיתו האמריקנים על סוריה בעקבות המתקפה הכימית בחג' שייחון לפני שנה בדיוק. מכה של טילי שיוט היא אופציה נוחה יחסית לארה"ב ולכאורה אם תבוא לא תניע את פוטין להגיב.
אבל גם אם תקרה פעולת עונשין אמריקנית, אין בה כדי לשנות את המצב הבסיסי בסוריה: ארה"ב, באמצעות המיליציות המקומיות הכורדיות והאחרות, שולטת למעשה כרגע על רבע משטח המדינה ויוצרת חיץ המנתק את משטר אסד מעירק. זו עובדה חשובה בהתחשב בכך שב-12 במאי מתקיימות הבחירות הכלליות בעירק, וחשוב לארה"ב למנוע מהסיעות הנאמנות לאירן להדיח את ראש הממשלה חיידר עבאדי ולפתוח בקמפיין לסילוק הכוחות האמריקניים מעירק.
אם יכה טראמפ את אסד במהלומה חטופה כגמול על השימוש בנשק כימי, אבל במקביל יורה בעתיד הקרוב לסלק את הכוח האמריקני מהשטחים שממזרח לנהר הפרת, יהיה זה הישג לאסד ופטרוניו - ולמענו הם יהיו מוכנים לסבול את המכאובים של ניפוח שרירים מצדו של טראמפ בימים הקרובים.