מנהיג דאע"ש, אבו בכר אל בגדדי, לא סיפק אות חיים כבר חצי שנה. בשבוע החולף הופיעו דיווחים על חיסולו בתקיפה אמריקנית, אך מארגונו לא יצאה תגובה רשמית. גם מארה"ב לא. ייתכן שבדאע"ש החליטו שהדיווחים סתמיים ונטולי כל חשיבות, ועל כן לא מצאו לנכון להתייחס אליהם. אבל גם סביר שהארגון מעדיף לשמור על שתיקה בעניין מנהיגו ולא לנדב מידע בחינם, ויש לכך, אולי, קשר לאסטרטגיה החדשה של הארגון.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
לצד שאלת גורלו האישי של אל בגדדי, עניין מסקרן ובעל חשיבות כשלעצמו, מונחת עתה על הפרק שאלה מהותית וכבדת משקל לא פחות: מה יעלה בגורל דאע"ש כארגון? זאת נוכח המתקפה הבלתי פוסקת מצד קואליציה בינלאומית נדירה המלכדת את ארה"ב עם רוסיה ואירן, ולמראה ההפסדים הכבירים שכבר נחלה "המדינה האסלאמית" (הנשיא אובמה טען השבוע כי דאע"ש איבד מחצית מן השטח שעליו השתלט בשנתיים האחרונות בסוריה ובעירק).
האם ההפסדים הטריטוריאליים בסוריה ובעירק יגרמו לדאע"ש למקד את מאמצי הטרור והלחימה שלו בהשתלטות על מרחבים חדשים במזרח התיכון, בחיפוש מתמיד אחר מקלט בטוח - או שהצלחות הקואליציה, חרף הפיגועים הקשים של הארגון ומעבר לגבולותיו מובילות אותו כבר עתה למסקנה שאין באסטרטגיה הזו תועלת רבה כדי לשרוד שכן היא אינה יוצרת הרתעה ממשית. תשובה חלקית מסתמנת לאור פיגועי "הזאבים הבודדים" בארה"ב ובצרפת.
היסטורית ה"זאבים הבודדים" בארה"ב לשירות דאע"ש
בעקבות הניסיון ארוך השנים של ארגון אל-קאעידה, ובהשראת עצות שקיבל בין-לאדן באפגניסטן, דאע"ש נחוש כעת לקדם אסטרטגיית טרור חדשה שעלולה להיות קטלנית לא פחות, כפי שנוכחנו לגלות בשבוע החולף.
ל-homegrown terror ("טרור מתוצרת בית") יש היסטוריה ארוכה מאוד בארה"ב, בין אם מדובר בפיגועים של בודדים שבוצעו בהשראת אל-קאעידה או ארגונים אסלאמיים אחרים, ובין אם מדובר במתקפות של בני אדם חדורי שנאה כלפי המדינה או קהילות החיות בה, כדוגמת טימותי מקווי שביצע את פיגוע הטרור באוקלהומה בשנת 1995 בו נהרגו 168 בני אדם.
המכנה המשותף לכל פעולת הטרור האלה הוא יכולתו של פנאט, או קבוצת פנאטים, לרצוח באופן פתאומי, ללא התקשרות או פעילות מוקדמת בשורות התארגנות טרור פורמאלית כלשהי. אתגר פיגועי "הזאבים" נובע לא רק מהיותם של אנשים אלה "בודדים", אלא בראש ובראשונה מהתשתית הנוחה שעליה נשען המפגע: הוא יכול לבצע את זממו כמעט באין מפריע, הודות ליכולת להשיג נשק או אמצעי חבלה בקלות. בשל כך, אין צורך בהכנה ממושכת או תיאום בין כמה בני אדם. קשה מאוד לסכל טרור-בין-רגע שכזה.
דאע"ש, כפי הנראה, הבחין בכל היתרונות הגלומים בכך, ואחרי שהבין את הקושי לפעול שוב ושוב באמצעות פעיליו לאירופה החליט לפנות ל"אוכלוסיית הזאבים" ולהמתין לתוצאות. הקריאה לנאמנים חדשים של הארגון להכות בבית, אם אין ביכולתם "להגר לתחומי המדינה האסלאמית", הופיעה בהודעה האחרונה שפרסם דובר הארגון, אבו מוחמד אל עדנאני, בחודש שעבר לקראת רמדאן שהציגה את הזאבים הבודדים הפועלים בשם המדינה האסלאמית, כדור חדש של מחבלים בני טיפוחיו.
זאת, אם כן, האסטרטגיה שדאע"ש מעוניין לזקוף לזכותו ואף להציגה בחלון הראווה של הישגיו כעת - בין אם כדי לטשטש את ההפסדים שהוא סופג בשלוחותיו בימים אלה, ובין אם בניסיון להרתיע את הקואליציה מהמשך המתקפות על הארגון, נוכח הקושי לסכל את "פיגועי הזאבים". התפתחות זו אף ניכרת במהירות שבה לקח על עצמו דאע"ש את האחריות לפיגועים באורלנדו ובפרברי פריז בשבוע שעבר. יתר על כן, נראה כי ההחלטה לפרסם את הווידאו שצילם רוצח השוטר וזוגתו בצירוף הלוגו של סוכנות הידיעות הארגונית, "אעמאק", היא ניסיון להוכיח שבין המחבל לארגון היה קשר ודאי שאפשר לארגון לקבל את ההקלטה ולפרסמה באופן בלעדי.
השהות שגזר על עצמו הארגון בטרם יפרסם אות חיים חדש ממנהיגו ומסרים חדשים לנאמניו עשויה ללמד על המתנה לתוצאות האסטרטגיה החדשה. אם יהפוך דאע"ש למעצמת טרור וירטואלית השואבת את כוחה דווקא ממרחב הסייבר, ולא מהשתלטות על קרעי מדינות ומשאבים; מהיכולת להוביל פיגועי ראווה דרך האינטרנט ולא מהכשרת פעילים לביצוע פיגועים בעורף האויב, תהיה זו תפנית אסטרטגית ששכרה בצידה עבור הארגון המעוניין לשמור על כוח ההשפעה האדיר שלו. לכך, כמובן, תהיינה גם השלכות משמעותיות על היכולת הבינלאומית להביס את דאע"ש, במיוחד על השיטות ששירותי מודיעין ייאלצו לאמץ כדי להשיג את המטרה הזו.