לוחמות הטנקים. השקעה משתלמת?
הפיילוט הצליח | צילום: אתר צה"ל, חדשות

בצה"ל נבהלו: השריונריות עמדו במשימה, ועכשיו צריך להחליט מה עושים כשהפיילוט שיקבע האם ניתן לשלב נשים בשריון הצליח. ההחלטה תתבסס לא רק על השאלה האם הן עמדו בקריטריונים או לא. יש פה אלמנטים נוספים (מי אמר פוליטיקה?). יכולת יש להן, עכשיו צריכה להתקבל ההחלטה אם להמשיך בפרויקט.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בעוד זמן קצר יסיימו 13 מתוך 15 לוחמות שהתחילו את הפיילוט. השורה התחתונה כבר ברורה לכולם: הן הוכיחו שזה אפשרי: הן עמדו בכל הדרישות – המבצעיות, המנטליות והפיזיולוגיות. אחת השאלות הגדולות הייתה עניין טעינת הפגזים. הוכח שבתרגול הדרגתי אין בעיה. הדבר השני, טיפולים שוטפים לטנק – גם בזה הן עמדו וביצעו היטב, החלפת זחל ושימוש בפטיש 5 קילוגרם. קצין שריון ראשי בחן אותן אישית והתרשם ממש. הוא בעד.

אז הפיילוט מוצלח מאוד, ויש שביעות רצון רבה, אבל בצמרת יש חילוקי דעות באשר לצורך. לא כולם מאמינים בזה. כמה אלופים מתנגדים. האם מדובר בשוביניזם או בספקנות בריאה? טוענים שזה מריח כמו יח"צנות ולא מגיע כצורך מבצעי טהור. ההערכה היא שהרמטכ"ל גדי איזנקוט ילך על זה, לא ילך נגד העובדות, יש תמיכה ציבורית וזה עובד בשטח. וזה גם מתבקש בהיבטים של בניין הכוח, בראיה של מערך גבולות ומערך הכרעה. זה משתלב מצוין וזה גם נכון. יש הגיון בחלוקה הזו שנוצרה בין מערך הגנת הגבולות המתבסס על יחידות מעורבות (לוחמים ולוחמות) סדירות לבין מערך מתמרן מכריע שמתבסס על יחידות חוד. כזה שפועל מעבר לגבול.

הנה סיפור קטן: כשהאלוף יואל סטריק היה מפקד אוגדה 80, האוגדה הדרומית הפרושה בגבול מצרים, הוא החליט להעביר את גדוד "קרקל" מהערבה לגבול מצרים. הערבה הייתה גזרה שקטה שפגעה בגדוד בהיבטים מבצעיים, וגבול מצרים כבר התמודד מול פח"ע שהגיע מסיני. סטריק העריך שהלוחמות בגדוד יודעות לעמוד במשימה. חודשיים אחר כך הגיע הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי לסיור בגזרה, הייתה אז חשיבה לסגור את "קרקל". אך כשהוא ראה את הלוחמות בתוך הזירה המבצעית, הוא החליט שהגדוד נשאר. רק כשרואים את העובדות בשטח מבינים שזה שווה את המאמץ. לאור העובדה שמספר לוחמות יוצאות בקרוב לקורס מפקדות טנקים, הכיוון נראה בהחלט חיובי.