שקד וחיות (צילום: החדשות / FLASH90 / Yonatan Sindel)
הגישו תלונה לנציב תלונות על שופטים | צילום: החדשות / FLASH90 / Yonatan Sindel

במהלך הטיפול בתיקים הרגישים ביותר שידעה המדינה, נחשפה פרשה שמזעזעת את אמות הסיפים של מערכת המשפט בישראל. התכתבויותיה של שופטת המעצרים רונית פוזננסקי-כץ עם ערן שחם שביט מהרשות לניירות ערך שנחשפו אמש (ראשון) מעלות שאלות קשות לגבי המסלול מהפרקליטות לכס המשפט ולגבי עד כמה באמת ייחודי המקרה הזה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

המסקנה המתבקשת היא ברורה לכל. פוזננסקי-כץ לא תחזור לתיק 4000 וספק אם תחזור לשיפוט בכלל. אותו דבר יתרחש במקרה של שחם-שביט. אך הם עצמם אינם מרכז הסיפור. במובן הרחב פרשייה זו, יחד עם התנהלות השופטת גרסטל סביב תיק 1270, יחד עם תשובתה של השופטת חיות, יוצרות אווירה בעייתית לבית המשפט. מבוכה מתמשכת שאינה מפזרת את הערפל עבור הציבור.

המסרונים המרשיעים (צילום: באדיבות חדשות 10)
ההתכתבויות המפלילות | צילום: באדיבות חדשות 10

מלבד התדמית הבעייתית העולה מפרשיות אלו, עולה שאלה נוספת שמתעוררת בשיא חריפותה: מסלול ההתקדמות של השופטת פוזננסקי-כץ גרר מספר הרמות גבה בעבר. היא הייתה בעברה פרקליטה בפרקליטות מחוז מרכז והמסלול הזה שלפיו תובעים בכירים בפרקליטות נעים במסלול ישיר לשפיטה ולבית המשפט מעלה חששות אמיתיים שהשיח לגביהם מקבל צורה ממשית במקרה הזה.

הבעייתיות נובעת מכך שפוזננסקי-כץ היא שופטת המעצרים של בימ"ש השלום בתל אביב. אלו שמופיעים מולה הם אנשים שרק לפני כמה שנים עבדו איתה באותה מערכת. מצב זה הוא הקרקע עליו בנויה הסיטואציה שנוצרה במקרה זה. כשאנו קוראים שחוקר נותן לשופטת אישור וכותב לה "את בהחלט יכולה לתת רק יומיים", נחשפת בפנינו מציאות לא נעימה שמצריכה בדיקה יסודית האם מדובר במציאות רק של השופטת והחוקר האלה או שמא במשהו נרחב יותר. התחושה שנוצרת היא שהארכות המעצר הן סוג של פיקציה והשופטים הם סוג של חותמת גומי עבור המשטרה.

גיא פלג (צילום: החדשות)
גיא פלג | צילום: החדשות

בשלב זה, אנחנו יכולים לדווח שמצב הפרשיה הוא כדלקמן: הנהלת בתי המשפט הוציאה הודעה מעט מוזרה, לפיה השופטת בכלל בשבתון ועכשיו בעקבות חשיפת הפרשה היא למעשה חוזרת אליו. נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים הגישו תלונה לנציב תלונות על השופטים. החלטה על פיטורים של שופט היא לא החלטה של נשיאת העליון אלא מדובר בתהליך העובר דרך נציב תלונות השופטים או דרך הוועדה לבחירת שופטים שצריכה להצביע בעד ההדחה ברוב של 7 מתוך 9 חברים.

על אף ההליך הצפוי, ההערכה על פי השכל הישר היא שהדברים לא יגיעו לידי כך והשופטת פוזננסקי תבין לבדה שאיש לא יכול לתת אמון בשופט שהתנהל כך ותעזוב את מערכת המשפט. הלקח שצריך להילמד מהפרשה אולי יותר מכל, הוא שהמערכת צריכה לבדוק את עצמה ואת המסלול שהיא מאפשרת, שמוליך מהפרקליטות לבית המשפט. המסלול המהיר הזה בו יום אחד אתה תובע בפרקליטות ולמחרת, כשאתה מתמודד לתפקיד שופט, יש לך יתרון גדול על משפטנים אחרים במרוץ לבית המשפט, ידוע לכל והבעייתיות שלו נחשפה בפרשה הזאת.