חמש נקודות על "משבר" המים בישראל:
1. אין משבר מים בישראל. מתקני ההתפלה שהוקמו לאורך מישור החוף מייצרים היום את כל המים שתושבי ישראל צריכים לשתייה ולגינות הפרטיות ואף מעבר לזה.
2. המחסור במים הוא בחקלאות ובעיקר בחקלאות בצפון הארץ. תחשבו על הכינרת כמד שמייצג את כמות המים הזמינים במדינה: אם המפלס נמוך זה אומר שלא זרמו אל האגם מספיק מים מהנחלים והמעיינות. כשהם דלילים, גם כמות המים לחקלאות נמוכה וכבר קוצצה בפועל בשנים האחרונות ב-25%.
3. המדינה רוצה להוריד את מחירי המים לאזרח שעלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, בין השאר כי מים מותפלים יקרים יותר; המדינה לא מצמצמת את תאגידי המים הרבים שהקימה אלא מעלה את מחירי המים לחקלאות והם מסבסדים בפועל את ההוזלה. (נכון, תיקון 27 גם הביא להוזלה מסוימת לחקלאות בדרום).
שימוש במים מותפלים לחקלאות בצפון אינה ריאלית כיום, כיוון שאין ים קרוב, ועלות השאיבה - החשמל של המשאבות - ייקרו את המחיר במאות אחוזים.
4. מדינת ישראל היא מהיחידות בעולם שמסוגלת לייצר את כל התוצרת החקלאית שהיא זקוקה לה. אם מחירי המים יעלו, בטווח הלא רחוק יהיו פחות חקלאים שיוכלו להרוויח, הם ייצרו פחות תוצרת ומדינת ישראל תצטרך להסתמך על ייבוא מחו"ל, ולא תוכל לשלוט בשוק המקומי וברמת המחירים.
כבר היום התמיכה של המדינה בחקלאות עומדת על כ-7% לעומת 16% בממוצע במדינות המפותחות ה-OECD. באיטליה וספרד הסבסוד גבוה בהרבה: אי אפשר לבקש מחירים זולים לתוצרת במציאות הזאת.
5. תמשיכו לשתות מים מהברז.