חוק הפיקוח: ציון לא עובר באזרחות
הסכמות בין שר האוצר כחלון לראש הממשלה נתניהו הביאו להחלטה הסופית שתאגיד השידור הציבורי יחל את שידוריו בסוף אפריל. במקביל, סוכם על תמיכה של כחלון בחוק התקשורת שמקדם נתניהו. מה עומד בבסיס העימות בין ראש הממשלה לשר האוצר, ומדוע חוק התקשורת החדש לא ישפיע הרבה. אמנון אברמוביץ' מסביר
המאבק בין כחלון לנתניהו: בצורה פשוטה ביותר לשר האוצר כחלון נמאסה העובדה שראש הממשלה נתניהו שודד לו את הקרדיט ונצמד אליו בכל עניין ורפורמה. הוא פשוט מאוד אמר עד כאן, מספיק, נמאס. והנה בא נושא התאגיד ונתניהו מסית את האש לעבר כחלון, מה גם שהוא עצמו ערב הבחירות כינה או השווה את עובדי הרשות לאנשי החמאס, וכעת הוא קורא חמס.
אם לוקחים את הצעת החוק לפיקוח על השידור בארץ, היא לא עוברת מבחן בגרות באזרחות. בחוק החדש רשות השידור מוגדרת כרשות פנים ממשלתית - כמו חברת חשמל, רשות הנמלים או רשות שדות התעופה. זו אי הבנה בסיסית של הפרדת רשויות, זה לא יכול לעבור.
ייתכן שהחוק בכל זאת יעבור, אבל לא תהיה לו שום משמעות בחיי היום יום - התקשורת פועלת באופן עצמאי. אורי פורת ז"ל, ששימש כמנכ"ל רשות השידור היה דוברו של בגין בעבר, איש ימין מובהק. כשעבדתי ברשות השידור פורת העניק לי הגנה של כיפת ברזל והיה אומר לי: "כנס בהם". זה תפקידנו, להיכנס בשלטון - יהיה מי שיהיה.
בבסיס העימות בין נתניהו לבנט ישנה סוגיה אמתית. אני מבין את האנשים הדתיים שיחידות מעורבות מפריעות להם, והדבר הזה צריך פתרון. בין זה לבין תת התרבות של לוינשטיין, גדול המרחק, על זה מתלבש הנושא הפוליטי- בנט מנסה בבעיטה אחת לפתוח שתי דלתות, נגד ליברמן וגם נגד נתניהו, שאומר לו - זנחת ברגע האמת את הציונות הדתית. הפנים מופנות לבחירות כדי לקושש עוד שניים או שלושה מנדטים.