חילופי המסרים בין ארצות הברית לישראל בעניין ביטול הפגישה בבית הלבן חושפים פעם נוספת את הקושי הבולט ביותר במערכת היחסים בין אובמה לבין נתניהו ובין הממשלה בירושלים לממשל בוושינגטון - אין עם מי לדבר.
לעדכונים נוספים ולהעברת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
הצדדים לא למדו לייצר קשר בסיסי וערוצי התקשורת שהיו אמורים להיות פתוחים בין המעצמה הגדולה בעולם לבין בעלת בריתה במזרח התיכון חלודים. אם משהו עובר בהם הוא תמיד מגיע עקום, עכור ורעיל.
הסיפור עצמו די פשוט: ראש הממשלה התלבט אם לנסוע לכנס השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק ב-22-23 במרס. במקביל הוא בדק את האפשרות גם להיפגש עם הנשיא אובמה במהלך ביקורו בוושינגטון. אם לא היה עושה זאת, הדבר מיד היה מתפרש כבעיה.
מעבר לכך, מכיוון שהמגעים על המזכר לסיוע הביטחוני לעשר השנים הקרובות מתקדמים לא רע בשבועות האחרונים, המחשבה הייתה שזו הזדמנות מצוינת להציב את הפגישה כדד-ליין, כך שאובמה ונתניהו יכולים היו להכריז יחד על ההסכמה.
לא מחמיצים הזדמנות לחבוט בנתניהו
אבל אז קרו שלושה דברים: אובמה הודיע שהוא נוסע לקובה בתאריכים המדוברים, המגעים לסיוע הביטחוני לא הובילו לסיכום סופי ונותרו פערים והתברר שלכנס של איפא"ק מגיעים כמה מועמדים רפובליקנים.
נתניהו הניח שהעניין פטור מדיון מכיוון שאובמה לא יהיה בוושינגטון, אבל האמריקנים השתדלו והנשיא אמר שהוא מוכן לפגוש את ראש הממשלה ביום שישי לפני כינוס איפא"ק. בסביבת נתניהו הודו על ההשתדלות והבטיחו להחזיר תשובה.
לפני שבוע, כך טוענים בלשכת ראש הממשלה, נפגש שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר עם בכיר אמריקני ואמר לו שרוב הסיכויים שנתניהו לא יגיע ושלא תהיה פגישה, ושהודעה סופית בנושא תימסר ביום שני (אתמול) - אבל כמו שהדברים קורים בין שני הממשלים האלה, התפרסמה כותרת שהביקור בוטל והבית הלבן הוציא הודעה זועמת.
אז על מי נופלת האחריות בנושא? התשובה הפשוטה היא שעל ישראל, תמיד. אין בין שתי המדינות האלה יחסים סימטריים. האחת מעצמה והשנייה מדינה שתלויה בה. למרות זאת, האמריקנים לא מחמיצים הזדמנות לחבוט בנתניהו או לפרסם כותרת שתגרום לו נזק.
לדברים האלה צריך להוסיף את הכותרת שפורסמה הבוקר ב"וול סטריט ג'ורנל", לפיה אובמה צפוי ללחוץ על ישראל לחדש את תהליך השלום עם הפלסטינים. בפראפראזה על העימות הנוכחי אפשר לומר שהישראלים גילו על הדרישה הזאת רק באמצעי התקשורת.