איווה, המדינה שכוחת האל שבמערב התיכון של ארצות הברית, זוכה היום ל-15 דקות התהילה שלה. ועוד איך. בתום לילה של אסיפות עם שבהן בחרו המתפקדים בשתי המפלגות בין המתמודדים במרוץ לנשיאות - ניתן לסמן ארבע מסקנות עיקריות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ראשית, הסטטיסטיקה הפוליטית בארצות הברית אינה טובה מאשר בכל מקום אחר. הסוקרים שניבאו ניצחון ברור של חמישה עד שבעה אחוזים לדונאלד טראמפ במחנה הרפובליקני טעו - וראוי שיבחנו את עצמם לקראת הסיבובים הבאים.
עוד זווית לכישלון הזה: הסקרים לא חזו את העובדה שמרקו רוביו, במקום השלישי, זכה לתמיכה זהה כמעט לזו של דונאלד טראמפ, שהגיע למקום השני אחרי טד קרוז שניצח בסיבוב הזה.
מרקו רוביו הוא המועמד המועדף על הממסד הרפובליקני והמסקנה השנייה מהמרוץ באיווה היא שהמפלגה הרפובליקנית תנהל בחודשים הקרובים מרוץ תלת ראשי כדי לאחד כוחות - ולהציב אותו בראש המרוץ להחלפת ברק אובמה בבית הלבן.
למרות הניצחון: למה הילארי קלינטון צריכה להיות מעט מודאגת
תוצאות הלילה הזה במפלגה הדמוקרטית אמורות להטריד את הילארי קלינטון ולספק גם את ברני סנדרס הסוציאליסט שלפתע ממש, אבל ממש, נושף בעורפה. אבל לא רק אותו. התוצאות באיווה הן פרס ניחומים לסוקרים שהעניקו להילארי קלינטון פער קטן בתחום הטעות הסטטיסטית.
המסקנה השלישית, אם כן, היא שהילארי טעתה כשהתייחסה לנוכחותו של הסנאטור היהודי המקשיש במרוץ כאל זמזום טורדני. את אותה הטעות, אגב, עשתה גם התקשורת. הלילה סנדרס עקץ. סביר שהילארי תתאושש - אבל כדי שזה יקרה היא תצטרך להתייחס אליו כאל איום ממשי, לחפש לכלוכים ולהכות בו בכל הכוח. אלא שבמהלכים כאלה, גם עפים שבבים - ואת זה צריך לקחת בחשבון.
מסקנה אחרונה מהלילה הזה באיווה - שיטת הבחירות בארצות הברית בעייתית. השיטה מתאימה למקרים שבהם ההתפלגות חדה וברורה. במקרים שבהם הציבור חצוי, השיטה מתקשה להגיע לרזולוציות הדרושות כדי להכריע איזה רוב קובע. זוכרים כמה זמן לקח להכריע מי ניצח בבחירות 2000, ג'ורג' וו בוש או אל גור? מאז עברו 16 שנה, 4 מערכות בחירות ודבר לא השתנה.