נתניהו בזירת הפיגוע ביום שבת (צילום: חיים צח, לע"מ)
נתניהו בזירת הפיגוע ביום שבת | צילום: חיים צח, לע"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב ללכת צעד אחד קדימה ושניים אחורה, או להיפך - העיקר שזה ייראה כמו ריקוד. פעם הוא כאן ופעם הוא שם, לא תתפסו אותו לא מוכן. כך בדיוק עשה עם תכנית הסיוע הדרמטית וההיסטורית למגזר הערבי.

עקבו אחרי אודי סגל בטוויטר

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק 

שלא תהיה טעות, התוכנית הזו גדולה, נועזת, מחויבת המציאות ויש בה אומץ. ראש ממשלת הימין-ימין מביא בשורה למגזר הערבי שלא בחר בו, מסית נגדו ועושה הכול כדי שלא יהיה ראש ממשלה. נתניהו עושה את הדבר הנכון, זה מה שאמור לעשות ראש ממשלה: להסתכל על כל האזרחים, גם אלה שלא בחרו בו, כאילו הם האזרחים שלו.

וזה לא כאילו, הם באמת האזרחים שלו, אבל התוכנית הזאת נולדה בקושי, ממש בקושי. נתניהו הביא אותה לממשלה ביום ראשון, ואחר כך, באופן תקדימי, דחה את הדיון בה ליום רביעי בשל התנגדות קולנית של שרי הליכוד. ביום רביעי התנפלו עליו שרי הימין, בראשם שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שציטט באוזניו את דברי ז'בוטינסקי, שאותו נתניהו מעריך מאוד, על שוחד למגזר הערבי.

תרגיל אופייני של נתניהו?

"זה שוחד?", שאל נתניהו. "זה סוג של שוחד", אמר אופיר אקוניס, ואליו הצטרפה בקולניות אופיינית השרה מירי רגב. גם זאב אלקין אמר משהו וגם יריב לוין, ולמרות זאת בסוף ההצעה עברה. אבל נתניהו העביר אותה בקושי וברגע שהיא עברה הוא מיהר לציין את התנאים לקיום התוכנית. אכיפת חוקי הבנייה והתכנון ובנייה לגובה, רק אז ייושם פרק הדיור בתוכנית.

אודי סגל (צילום: חדשות 2)
אודי סגל | צילום: חדשות 2

זה היה נראה כמו תרגיל נתניהו אופייני, אז אף אחד לא ממש לקח את זה ברצינות. ואז בא פיגוע נורא של אזרח ערבי ישראלי בתל אביב ונתניהו הגיע למקום הפיגוע ביום שבת, כשברקע ביקורת חסרת תקדים של שרי הליכוד וגם של הצ'ילבה הידוע אביגדור ליברמן, שאמר שנתניהו נותן מתנה לאיימן עודה ולרשימה המשותפת ונותן להם לחלק את הכספים של הממשלה.

נתניהו, במקום לומר את מה שהוא היה צריך לומר, דיבר על מגזר שלם של יורי כדורים בחתונות ואנשים שלא אוכפים חוק, ואמר: "לא אתן שיהיו שתי מדינות ישראל, אחת שאוכפים בה חוק - היהודית, וזאת הלא יהודית שבה לא אוכפים חוק". כאילו מישהו הפריע לנתניהו לאכוף את החוק בכל שנות שלטונו.

צעד קדימה ושניים לאחור

נתניהו היה צריך לעשות את ההפך, בדיוק את ההפך. הוא היה צריך לעמוד ביום שבת ולומר: יש מחבל, אזרח ערבי שירה פה באזרחים. אנחנו נתפוס אותו ואנחנו נשפוט אותו ואם יהיה צורך אנחנו גם נירה לו בראש. אבל אני פונה לכל אזרחי ישראל ואומר להם שלא ייקחו את החוק לידיהם ושלא יראו בכל המגזר הערבי שותפים למעשה הזה. אני קורא לאזרחי ישראל לא להתלהם ולא להכליל ולא לראות בכל הערבים מחבלים פוטנציאליים, כי זה פשוט לא נכון. להפך, צריך לראות בהם אזרחים שגרים אתנו. ולראייה, רק לפני כמה ימים העברנו תכנית גדולה שאמורה לצמצם את הפערים שכל הממשלות, גם הממשלות שלי וגם ממשלות השמאל טיפחו במשך שנים.

זירת הפיגוע, יום שבת
זירת הפיגוע, יום שבת | צילום:

אם נתניהו היה אומר את זה במקום את הדברים הקטנוניים שלו, הוא יכול היה גם לטעון שהתקשורת מכלילה נגד מתנחלים ונגד ימנים ולומר את כל מה שהוא אומר בלאו הכי נגד התקשורת והשמאלנים. נתניהו היה גם צריך לעמוד בעוז מול שרי הליכוד ביום ראשון שלאחר הפיגוע, כשבישיבת שרי הליכוד המשיכו לבקר אותו בעניין תכנית הסיוע למגזר הערבי. הוא היה צריך לא להטיל, כפי שחשפנו הערב, על השרים אלקין ולוין לגבש עוד תנאים ועוד סייגים, ועוד מהלכים שיתנו את העברת הכסף למגזר הערבי.

אולי הוא עשה את זה, כפי שחושבים חלק מהשרים הערבים, כספין תקשורתי: כלומר כספין לשרי הליכוד, לרצות אותם, להגיד: "הנה אני נותן לכם לגבש תנאים". אבל בפועל הוא הולך עם התכנית. החשש הוא שמרוב סיבובים וניסיונות להטות את התקשורת ואת דעת הקהל, נתניהו בסוך ייצר שורת תנאים שיהוו תירוץ קל ונוח לא לממש את התוכנית הממשלתית האמיצה שהוא העביר בקושי רב רק בשבוע שעבר. הוא הולך צעד קדימה ושניים לאחור, והמבחן הוא כרגיל ביישום. אבל את זה נדע רק בעוד חודשים רבים, ובינתיים זה נראה כרגיל: רע, קטנוני ומטופש.