אודי סגל (צילום: חדשות 2)
אודי סגל | צילום: חדשות 2

התגובות היו צפויות.

גם לסרטון של ועד מתיישבי השומרון, שמראה את השמאלנים כבוגדניים שמשתפים פעולה עם הנאצים ומקבלים כסף שלמונים מהממונים האירופאים כדי להביא חומר מכפיש על מעשיה הצודקים של ישראל מעבר לקו הירוק, על המתנחלים ועל הצבא, ובסוף מצפים מהם לתלות את עצמם על העץ. השאלה מי מצפה, האם מי ששולח אותם - האדון האירופאי או המתנחלים, נשארת פתוחה.

עקבו אחרי אודי סגל בטוויטר

וגם לסרטון הפחות גס ובוטה, אם כי מעורר סימנים של תעמולה זולה, שבו נראים אנשי דאע"ש בטנדר שעליו סטיקר "רק לא ביבי" שואלים מישהו בסגנון המוכר של אבו-טיר ב"ארץ נהדרת": "אח שלו, איך מגיעים לירושלים?", והוא עונה "שמאלה", וזכה לפידבק צדקני וברור של השמאל בישראל. זעזוע גדול. כולנו מזועזעים. מזועזעים מהעובדים שמשווים את השמאלנים לארגון טרור כמו דאע"ש, ועוד יותר מזועזעים מהסגנון הנמוך שלוקח סמלים מהשואה.

איפה עוברת דרך המלך?

מבזק בחירות - 15.2.15 (צילום: יוטיוב)
מתוך סרטון ועד מתיישבי השומרון | צילום: יוטיוב


האמת, יש הבדל. הסרטון של ועד מתיישבי השומרון באמת לוקה בחוסר טעם גס ובוטה. וכל השימוש בסמלי השואה תמיד בעייתי. אבל אני חייב להגיד, כחסיד גדול של חופש הביטוי, שהכול מותר. מותר לעשות גם את הדברים הכי דוחים ומקוממים, כמו לעשות צרכים על דגל המדינה, שאני מתנגד לו, אבל חושב שזה לא דבר פלילי וראוי שיתקיים במסגרת השיח, וגם להשוות את ארגוני השמאל לארגונים שמשתפים פעולה עם האויב. אני לא מקבל את זה, אבל זה בסדר וזה לגיטימי.

בכל חברה צריך שיהיו שוליים כדי שנדע איפה עוברת דרך המלך לפני שנופלים לתהום. השוליים האלה יכולים לקבל מקום גם בתוך הכנסת וגם מחוצה לה. גם פסילות מועמדים כמו מרזל וזועבי טובות לכותרת לרגע, אבל ברגע האמת זהו דבר שעדיף שלא יתקיים והשימוש בו יהיה מצומצם מאוד.

אבל הדבר הכי בוטה שעולה מהתגובה של סרטוני הימין זה העובדה שהם ניצבים מול יריב שפעם היה שקול, והיום מתכנס לתוך שבלול הקורבנוּת שלו. יצחק רבין ז"ל, מנהיג השמאל של לפני שני עשורים, אמר שבבכיינות לא בונים מנהיגות.

שכחו מה זה להיות מצחיקים

הזעזוע של השמאלנים, הצדקנות וצקצוק השפתיים, זו בדיוק המטרה של מי שעשה את הסרטונים בליכוד. אגב, מדובר בסרטון משעשע, שלוקה אומנם בבעיות אחרות, אבל בסופו של דבר הוא עובד במישור ההומור. פעם ההומור היה הכלי המרכזי של השמאל. השמאלנים היו משעשעים ויצירתיים. היו אפילו אומרים עליהם שהם לפחות יודעים לעשות סרטים, אבל לא בטוח שהם יכולים לנהל את המדינה.

את הדבר הזה אפשר להגיד היום במהופך על הימין. הם מאתגרים את השמאל, וזה נשאר ללא תשובה. אז במקום לצקצק שפתיים ולהתבכיין, פשוט תזכרו: אלה בחירות. הם משתמשים בכל הכלים שיש כדי להגיע ללב הבוחר. כן, גם בהומור, גם בהומור גס, גם בדימויים גזעניים נוראיים מבחילים, ופשטניים. ככה זה תקשורת. לא רק בטלוויזיה, אלא בעיקר ברשת.

אז או שאתם נותנים פייט בחזרה ומעלים סרטונים משלכם. והתשובות יכולות להיות מאוד פשוטות: הרי אפשר להביא את התמונות מלפני כמה שבועות ממה שקרה בירושלים כדי להביא תשובה לטענות הליכוד ולקיים דיון רציני סביב אמירה די הומוריסטית.

או למשל לשלוף למתנחלי השומרון את כל הפעמים שבהם זעקו כשהשוו אותם, רחמנא ליצלן, לסימנים מתקופה השואה או ליהודונים שמסתגרים בדלת אמותיהם . אפשר לענות על זה ברצינות או בצחוק. העיקר לקיים דיון ובעיקר להחזיר. כלומר, לעלות על המגרש.

לשבת ביציע ולצקצק בצדקנות שמדובר בהומור גס ופוגעני זו תבוסתנות. ובתכונה הזו, כמו גם בבכיינות בוודאי, לא בונים מנהיגות.