הקטע הזה מההופעה של ג'סטין טימברלייק אתמול, פשוט מפוצץ אותי. הבחור מופיע בפארק הירקון, פתאום רואה מולו בקהל שלט שאומר, באנגלית, "הוא הבטיח שיציע לי נישואים אם תעשה איתי סלפי".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אז טימברלייק, כמו גדול, ליבו נמס, הוא ירד אל הקהל, נתן את הסלפי המבוקש ואז כמובן באה הצעת הנישואים, לפי הספר. אחר כך התברר שהכל חארטה. שהזוג הזה כבר נשוי חודשיים, וכל ההתרגשות מיותרת.
וככה אלירן ואילנה אלגוזי הצליחו להוציא סלפי עם מגה-סלב. יעני ישראבלוף. שקרנות קטנה כזאת. אבל הצליחו. ומה זה משנה כבר שאחר כך ג'סטין טימברלייק יקרא על זה איפשהו וירגיש כמו אידיוט? התחושה החמוצה הזאת שנפלת קורבן לסחיטה רגשית, וגם הוא טעם את טעמו של הישראלי המכוער וישמור טינה לעשרות אלפי מעריצות שלא מגיע להן, באלוהים שלא מגיע להן. אבל מה זה משנה לבני הזוג אלגוזי. הם את הסלפי שלהם קיבלו.
הסלפי הגנוב הוא אחיו החוקי של "תן לי להיכנס לפניך אחי, אני רק שאלה" לרופא, ואז ביחד עם השאלה באות עוד כמה תהיות וגם טיפול מלא, אבל האדון כבר בפנים ושכולם ייחנקו. והסלפי הגנוב הוא בן-הדוד של השיטה לעקוף מימין את כל טור המכוניות ולגלוש שמאלה ברמזור בנונשלאנט. שכל הפראיירים יחכו עוד שישה רמזורים, הוא את שלו השיג.
וגם אנחנו אשמים, הערוצים המסחריים, ערוצי הברודקאסט. זה המצב עכשיו: הרגלנו את כולם שבשביל לגעת בתהילה צריך סיפור אישי קורע לב, בשביל להתקבל לריאליטי אתה חייב לרגש. אתה צריך להיות ייחודי. אתה צריך להביא סיפור שכמוהו עוד לא נשמע, ומישהו צריך לבכות.
אז אנשים מתוודים על מחלות סופניות בתוכניות בישול, ואחר כך למה שנתפלא אם עיוור משכתב את סיפור הפגיעה שלו ככה שיכלול פיגוע טרור טראגי שהוא לא היה מעורב בו. כי חייבים להעצים, ולרגש, ובלי דמעות אין תהילה. ובלי תהילה מה שווים החיים בכלל. אז ממציאים.
עכשיו גם ג'סטין טימברלייק יודע עלינו את זה, ואני מת מבושה בשביל כולנו. אבל לזוג אלגוזי יש סלפי. הלוואי הלוואי הלוואי שהוא יימחק להם בטעות. ואילנה, מזל טוב לנישואייך, אבל כשתגלי בפעם הבאה שאלירן לא אמר לך את כל האמת, לא תוכלי להיות באמת מופתעת, נכון?