צילום ארכיון (צילום: חדשות 2)
ניתן לסכם 12 שנות לימוד בטבלת אקסל? | צילום: חדשות 2

מדינת ישראל גועשת ורועשת בשבועות האחרונים. גל האלימות שפוקד את מדינתנו הקטנה מצליח לזעזע את יסודות הקיום העמוקים ביותר שלנו. רחובות העיר כמו הפכו לשדות קרב בין לילה. אנחנו כבר לא רק מפחדים לשלוח את ילדינו לגן השעשועים, אנחנו מפחדים בעצמנו לצאת ולשאוף קצת אוויר צח בחוף הים.

המשטרה מתנערת ואומרת ש"זה הכל עניין של כסף", הממשלה "לוקחת אחריות" ומקיימת ישיבה דחופה בנושא ומשרד החינוך, אה כן, הם מגייסים את יאיר לפיד ויעל אבקסיס לשיפור התדמית, בעיקר של המשרד, כמה ימים אחרי שמתפרסמים נתוני הזכאות לבגרויות. מה הקשר בין גל האלימות למערכת החינוך? או הו, הקשר נטוע עמוק בדי-אן-אי של מערכת החינוך.

השבוע אמר מישהו ברדיו שהפתרון היחידי לאלימות הגואה הוא עונש מוות. אדם אחר אמר שהפתרון אינו בהחמרת העונשים אלא בהצפת הרחובות בשוטרים. אבל למה לעצור כאן? אפשר לחמש את עמודי התאורה ברחובות במכונות ירייה אוטומטיות, להחליף את האנטנות הסלולריות במשדרי לייזר ולהציב כלוב סורגים בכל פינת רחוב. העיקר שאף אחד לא ידבר על חינוך, כי כשמתחילים לדבר, מישהו עוד עלול לדרוש גם לעשות.

מה עם הערכים?

חדשות לבקרים מתפרסמות בעיתונים טבלאות הזכאות לבגרות. נראה כי טבלאות האקסל האלה הפכו ללוחות הברית של משרד החינוך. רק היום פורסמה טבלה כזו שהציגה תמונה עגומה על פיה בתי הספר הפרטיים מובילים בשיעור התלמידים הזכאים לבגרות. נו ברור, היכן שיש כסף, יש אמצעים, יש תכניות העשרה, יש מורים ויש גם ציונים. טבלת האקסל מחייכת. אבל היי, מה עם חינוך? מה עם ערכים? איפה טבלאות האקסל האלה?

משרד החינוך מתעלם או לא מבין דבר אחד חשוב: ציונים ובגרויות הם לא חזות הכל, וממילא גם בתחום הזה משרד החינוך לא ממש מצטיין, בלשון המעטה. אז מדוע לא נבחנות שם גם דרכים אחרות? מדוע מעדיפים שם, במשרד החינוך, להיות מופתעים בכל פעם שגל אלימות חדש פוקד אותנו? האם אף אחד לא רואה את הקשר בין היעדר חינוך והקניית ערכים לבין אלימות?

האם מישהו במשרד החינוך באמת מאמין שניתן לסכם 12 שנים של תהליך חינוכי בציון בטבלת אקסל? נכון, אפשר להשוות בין ציוני בתי הספר. אבל השוואה זו מצטמצמת למספר שאין בו משמעות ערכית. האם באמת שר החינוך רוצה שהמורים יהיו קבלני משנה של ציונים בלבד ולא יחנכו לערכים? ערכים כמו ערבות הדדית, אמפתיה לאחר, קבלת השונה, סיוע לחלש, אקטיביות פרודוקטיביות וחיוניות בחברה - האם נס ליחם? האם אבד עליהם הקלח?

אירית תלמוד היא מנהלת תיכון דב הוז בתל אביב

בכתיבת הטור השתתף יועץ התקשורת אריק רוזנטל, מנכ"ל רוזנטל תקשורת