קרוב לשישה מיליון אנשים מתו בשבע השנים האחרונות במלחמת האזרחים המתחוללת במזרח קונגו. המספר הגבוה ביותר מבכל סכסוך אחר מאז אותה מלחמה נוראית לפני למעלה מ-60 שנה. ושוב העולם שותק. שישה מיליון - נתון מבעית, לא נתפס, בוודאי לא בליבם של ישראלים.
עבור מיליוני אנשים, החיים לא כל כך רחוק מאיתנו, הנתונים הללו על רצח, רעב, עוני ומחלות, הם לא רק ידיעות חדשותיות - זו המציאות היומיומית.
הדבר המחריד ביותר במלחמה הזו הוא האונס האכזרי והאלים של מאות אלפי נשים וילדות בידי קבוצות לוחמי מיליציות וחיילי הצבא הקונגולזי. לא די בכך שגופן של האומללות הללו חולל באלימות, הן גם מנודות מהקהילה וממשפחתן ואינן מורשות לחזור למעגל החיים, אם ניתן לקרוא לזה חיים.
כאישה יהודיה וישראלית, המציאות בקונגו חדרה למקום הכי עמוק בליבי, וסירבה להרפות עד הרגע בו פרוייקט ההתנדבות הישראלי אותו הובלנו איתי אנגל ואני החל לסייע בשנה האחרונה למאות נשים בעמקי סבך הג'ונגל. נשים, שכל חטאן היה להיוולד במקום הכי נורא על פני כדור הארץ. כמעט כמו המציאות ש"טפחה" על חייה של סבתא שלי, לפני 60 שנים בשואה.
בנסיעות בין מחנות הפליטים, המרפאות, הכפרים ובחלומות הלילה, מצאתי עצמי מסתכלת לכל אישה וילדה שעברה מולי לתוך העיניים, ומזההה בהן כאב שכמותו לא ראיתי וחשתי מימיי. נפגשתי ודיברתי עם למעלה מ-40 ילדות ונשים שנאנסו. מתוך תמימות ורצון לאתר משהו נורמאלי בטירוף הרגשתי חובה לשמוע את קולן ולהבין איך ממשיכים לחיות לאחר שצפית בהוצאה להורג של כל הכפר שלך וכששמונה מפלצות במדים רמסו את גופך ורצחו את נשמתך בגיהינום-גן עדן הזה.
לפני 60 יום חזרנו משם, משלחת מומחים ישראלית, שיצאה לג'ונגלים הסבוכים של מזרח קונגו, בהן לא דרכה כף רגל לבנה ביובל האחרון, כדי להעניק סיוע רפואי ופסיכולוגי ובעיקר תקווה למאות נשים וילדות.
באותו הרגע כשראיתי את עשרות הנשים ממתינות בפתח המרפאה שהקמנו כדי לקבל טיפול, הבנתי שעשינו את הבלתי ייאמן. הפעם הצלחתי לראות לראשונה גם מבט של תקווה.
קל לומר "ככה זה באפריקה - הם ברברים ופרימיטיביים", "זוהי המלחמה שלהם" ועוד שאר טיעונים חמקניים. אבל צריך להבין כי בהיסטוריה של אפריקה, לפני השתלטות הקולוניאליזם הלבן, כלל לא היה רצח או אונס המוני בין השבטים המקומים. וחשוב מכך - חובה לזכור ולא לשכוח שגם בגרמניה הנאורה נטבחו באכזריות מיליוני אנשים והעולם פשוט עמד מנגד ושתק.
במקום לתרץ ולומר עניי עירך קודמים, צריך לזכור שאותו הטקסט ממנו נלקח הפסוק, ציווה עלינו גם להיות אור לגויים.
לפרטים על מבצע הסיוע והסכסוך במזרח קונגו: