N12
פרסומת

פרס נובל? הביקוש ללימודי הכימיה בישראל יורד

כולנו חגגנו עם היוודע הבשורה על זכייתו של הפרופסור הישראלי-אמריקני אריה ורשל בפרס נובל לכימיה. אבל האם צפויות לנו זכיות כאלו גם בעתיד? המקצועות המדעיים נתפסים היום כלא רווחיים, הביקוש אליהם הולך ויורד, וכך מצטמצמים גם הסיכויים לגאווה ישראלית נוספת

דפנה ליאל
פורסם:
הקישור הועתק

הפרופסור אריה ורשל, זכה היום (ד') בפרס נובל בכימיה. בשביל פרס נובל צריך יחיד סגולה אחד, אבל מספר האנשים שבוחרים מלכתחילה ללמוד את המקצועות המדעיים בישראל הולך ופוחת.

נתונים חדשים של המועצה להשכלה גבוהה מראים שהמקצועות האלו הופכים לפחות אטרקטיביים. אם ב-2002 למדו 1.8% מהסטודנטים מדעים פיסיקליים, אז כעבור עשור בשנת 2012 למדו את המדעים הפיסיקליים רק 1.2% מהסטודנטים.

גם במדעים הביולוגיים ניתן לראות את מגמת הירידה: ב-2002 3.1% מהסטודנטים למדו את המקצוע, ואילו בשנה החולפת למדו מדעים ביולוגיים רק 2.6% מהסטודנטים.

גדעון סער חוזר: מה זה בדיוק אומר?
דפנה ליאל | צילום: חדשות 2

הסיבה למגמה הזו היא שאנשים מעדיפים ללכת למקצועות רווחיים שיש בהם פרנסה. לכן, ניתן לראות צניחה משמעותית גם במקצועות כמו מדעי הרוח - שם מ-11.7% ירד אחוז הסטודנטים תוך עשור ל-7.5%.

המדע במגמת ירידה
המדע במגמת ירידה | צילום: חדשות 2

מנגד, במקצוע העסקים ומדעי הניהול ניתן לראות זינוק: ב-2002 בחרו במקצוע זה 6% מהסטודנטים, ובשנת 2012 בחרו בו כבר כמעט 12%. גם בלימודי המשפטים ישנה מגמת עלייה: מ-7.5% בשנת 2002 ל-8.5% בשנה שעברה.

הרוח מול העסקים - צניחה מול זינוק
הרוח מול העסקים - צניחה מול זינוק | צילום: חדשות 2

מקצועות כמו כימיה נתפסים כמקצועות קשים, מקצועות שלומדים המון שנים כדי להגיע לרמה שמאפשרת להתפרנס מהם, וכמקצועות לא רווחיים. אנשים רבים חושבים שאם הם ילכו למקצוע הכימיה, הם יסיימו בהוראה ולא בפרס נובל. לכן הם בוחרים במקצועות יישומיים יותר.