"העניין הפך לוויכוח פוליטי", ניר דבורי (צילום: חדשות 2)
דרושה אינטיליגנציה רגשית. ניר דבורי | צילום: חדשות 2

כל חייל אתיופי שלישי יהיה בכלא במהלך שירותו בצה"ל, זה הנתון המדהים שהוצג אתמול על ידי צה"ל במהלך דיון בוועדת המשנה לכוח אדם והכשרות בוועדת החוץ והביטחון.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

תמונת מצב של הכלואים בבתי הכלא הצבאיים חושפת ש-30% מהם הם בני הקהילה האתיופית. למה זה קורה, במיוחד כשאחוזי הגיוס מקרב הקהילה האתיופית גבוהים ביחס לשאר האוכלוסייה? מדוע המוטיבציה שלהם יורדת כל כך במהלך השירות? הסיבה המרכזית היא פערי תרבות ולא חוסר יכולת.

עובדה, גם צה"ל מודה, כשנדרשו מפקדים להוציא חיילים לקורס קצינים על פי המלצות ולא רק על פי נתוני הקב"א, הוכח שיוצאי אתיופיה מגיעים להישגים. אז מה צריך לעשות כדי שהצעירים האתיופים, כמו שהם אומרים בעצמם, "ייכנסו ישרים ולא יצאו עקומים"?

בני העדה יפסיקו להגיע למילואים? (צילום: דו"צ, חדשות)
מתגייסים עם מוטיבציה גדולה. אילוסטרציה | צילום: דו"צ, חדשות

הצעירים האתיופים מחוללים שינוי

נראה שחל שינוי בחברה הישראלית - הנה יש מלכת יופי אתיופית, גם זוכה בתכנית ריאליטי, בני העדה משתלבים בתקשורת - המיינסטרימית, גם נפתח פתאום ביקוש לדוגמניות אתיופיות שהיו מוקעות עד לאחרונה. בסופו של דבר הצבא הוא ראי החברה הישראלית - ולכן גם עם מישהו לא אוהב תכניות ריאליטי או לא באמת מתעניין באופנה - יש חשיבות גדולה לשינוי הזה שמחוללים צעירים אתיופים מוכשרים במו ידיהם בימים האלה.

פתאום זו אינה בושה להיות שחור, וגם אפשר למצוא עבודה שנתפסת "יוקרתית", וגם הציבור מצביע ומסמס (לתוכניות הריאליטי). השינוי הזה חשוב כי הוא מצביע על מילה אחת חשובה - קבלה - קבלה של האחר וקבלה של השונה ושילובו בחברה הישראלית "כמו כולם".

הפער החברתי מייצר תסכול אצל החיילים

הבעיה שהתהליך הזה עוד לא באמת חלחל לתוך הצבא - בסופו של דבר המפקדים הצעירים פוגשים כמעט לראשונה בחייהם צעירים אתיופים בצבא. זה קורה כי יש עדיין גנים וכיתות לאתיופים בלבד, כי החברה עדיין נגועה בגזענות, ואז היכולת להבין את התרבות, האופי והניואנסים הייחודיים לחברה האתיופית אינם מוכרים וכך גם אינם מובנים. ואז, למרות שהצעיר האתיופי מתגייס עם מוטיבציה גדולה (אמרו לו שזה כור ההיתוך, כאן הופכים שוווי) הוא מגלה מהר מאוד התנשאות, זלזול וחוסר הבנה ורגישות מצד המפקדים לצרכים ולתרבות עליה גדל בבית.

הפער הזה מייצר תסכול, פגיעה ועלבון שמובילים בהרבה מדי מקרים לעובדה שחיילים אתיופים נפלטים מן המערכת (אחד מכל ארבעה חיילים אתיופים נושר מן הצבא במהלך השירות) או מוצאים עצמם מתעמתים עם המפקדים ומכאן הדרך לכלא קצרה.

דרושה אינטיליגנציה רגשית

צה"ל לא באמת יודע להתנהל מול החיילים האתיופים (אתם יכולים לראות את המערכון המפורסם מ"לול" - מה קורה כשבכל פעם מגיעה לישראל עדה אחרת ואיך קודמתה מסתכלת על "הטריים" החדשים שהגיעו). אין באמת הכנה למפקדים, לדעת להקשיב, לראות, לקרוא בין השורות, ללוות ולטפח דווקא את מי שאולי יותר קשה לו. וכך עדה שלמה נפגעת. חיילים מצוינים, שמשרתים הרבה מעל האחוז שלהם באוכלוסיה ביחידות קרביות (25%). ופורצים אט אט את הדרך - בשייטת 13, בקורס טייס, 669 ומגלן.

פיקוד דורש גם אינטליגנציה רגשית. פה עדיין הצבא מפשל. זה נכון, יש מאמץ אבל בסוף הכל נופל על אותו מפקד בבסיס נידח אי שם שזלזל או לא הקשיב או סירב לראות. תמיד זה הרי כך. ולכן כשפתאום האתיופים "כובשים" את המסך זה כל כך חשוב, הם הופכים לגיטימיים, אהודים, ומכיוון שצה"ל הוא ראי החברה יש תקווה שזה יחלחל גם לשורות הצבא.