השיטה הישנה של הבנייה בהתנחלויות
ראש הממשלה החליט להקפיא את המכרזים באזור הרגיש של E-1 בין ירושלים למעלה אדומים. מזכיר הממשלה התקשר למנדלבליט, נזף בו והורה לו "להעיף את התכנית מעל השולחן". אבל השיטה הישנה נמשכת: מניחים תכנית על המדף – ומממשים את חלקה כעבור שלוש שנים
מי שהגיש לראש הממשלה נתניהו את תכנית הבנייה באזור הרגיש של E-1 הוא מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט. ראש הממשלה אכן רתח. הוא הגדיר זאת בהגדרות שונות, וראה בזה פרובוקציה של ממש.
מנדלבליט התקשר מיד לשר הבינוי והשיכון אורי אריאל, ובחומרה רבה ובנזיפה קשה אמר לו להעיף את התכנית מעל השולחן.
אבל מעבר לבנייה ב-E-1 יש כאן שיטה. שיטה ישנה. מה עושים? מניחים תכנית על המדף, כעבור שנתיים או שלוש מתחילים לממש את חלקה, ואז אומרים לציבור הישראלי ולאמריקנים "מה אתם רוצים? זו תכנית מ-2013, ואנחנו כבר ב-2016".
מה שמיוחד בתכנית הזו, זה גם ההיקף וגם המיקומים. ההיקף הוא בהחלט חסר תקדים, והמיקומים כוללים את שילה שאמור לאחד רצף מאחזים, גבעת איתם ואפילו אזור עטרות - שהוא אינו אזור מגורים אלא שדה תעופה ואזור תעשייה.
וצריך לזכור: גם אם זה רק תכנון לעת עתה, זה עולה הרבה כסף. התכנון אינו זול. לסיכום, אפשר לומר שגם זקני המתנחלים וגם זקני שלום עכשיו - לא זוכרים גל כזה.