היורה אדם לנדזה (צילום: NBC News)
אדם לנזה | צילום: NBC News

בדרך כלל ניתן לשייך את מבצעי האלימות לשני סוגים של טיפוסים: מצד אחד בעלי "פתיל קצר", שמתעצבנים בקלות ובמהירות ונוטים להתפרצויות. ומנגד הסוג השני, שלעתים עלול להיות מסוכן יותר - אנשים עם פיקוח יתר, שעוצרים ואוצרים את התוקפנות, עד שזו מתפרצת כמו סיר לחץ.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בדומה לכמה ממקרי הטבח הקודמים בארה"ב, גם במקרה האחרון התאפיין הרוצח בהיעדר כישורים חברתיים, לצד אינטליגנציה גבוהה שסייעה לו לתכנן את האירוע ובכך למקסם את הנזק.

על פי עדויות ודיווחים, אדם לנזה היה צעיר מסוגר, מנותק, המתקשה לקיים קשרים חברתיים. לאנשים כאלה אין אפשרות לפרוק את המתחים, והם אינם מסוגלים ללבן את העניינים שמפריעים להם עם איש מקצוע או חבר ולקבל תמיכה.

הורים גרושים והיסטוריה של הפרעות

דובר גם כי הגירושים של הוריו של לנזה השפיעו לרעה על התנהגותו וכי אמו דחפה להישגיות. אבל כמובן שלא כל אדם מדוכא ומתבודד הופך לרוצח, ובטח שלא כל ילד להורים גרושים. ואיזו אם לא דוחפת להישגיות?

כמו כן, גם אם היה ידוע שללנזה יש הפרעות קשות, לא ניתן היה לחזות מראש את תכניותיו. הרי למיליוני ילדים בארה"ב יש בעיות הדורשות טיפול, אך רק קומץ מזערי מהם בוחר לבצע מעשים מזוויעים שכאלו. בסופו של דבר, הרבה יותר קל לנבא מזג אוויר מאשר לנבא מי עלול לבצע מעשה טבח.

פשע מתרחש כאשר שלושה כוחות נפגשים: מוטיבציה של אדם, קיום אובייקט כלפיו אפשר לבצע את הפשע והיעדר הגנה מספקת. על מוטיבציה וקיום אובייקט קשה לנו לשלוט, ולכן אפשר לנסות ולהגדיל את ההגנה מפני אירועים מזוויעים שכאלה.

למה בשוויץ זה לא קורה?

פרופ' לנדאו (צילום: פרופ שמחה לנדאו)
פרופ' לנדאו | צילום: פרופ שמחה לנדאו

ארה"ב היא המדינה החמושה ביותר בעולם, כשלמעשה על כל אזרח אמריקני יש אמצעי נשק אחד לפחות. הקלות בהשגת כלי ירי היא אחד הגורמים העיקריים למקרים המזעזעים, שאומנם נדירים מבחינה מספרית, אך בלתי נתפסים מבחינת האכזריות שבהם. במיוחד שמדובר בילדים קטנים.

אבל הזמינות והקלות של האצבע על ההדק לא מסבירות לבדן את ריבוי המקרים האלימים בארה"ב. הרי גם בשוויץ בכל בית יש רובה, כאשר כל שוויצרי הוא חייל במילואים. וגם בישראל מחזיקים לא מעט בכלי נשק. אז מדוע בארה"ב מדברים על מגיפה?

ההיסטוריה והאתוס האמריקנים שזורים בכלי נשק, החל מהשחרור מעול הבריטים דרך "המערב הפרוע". גם החוקה מאפשרת לכל יחיד להגן על חייו ורכושו, והלובי של אגודות הנשק שם חזק מאוד. כמו כן, בניגוד לשוויץ, הרכב האוכלוסייה מאוד שונה ורווי מתחים פנימיים. לומר לאמריקנים להפסיק לאהוב כלי נשק זה בעצם לומר להם להפסיק להיות אמריקנים.

חשש ממעשי חיקוי

כעת קיים גם חשש מאלמנט החיקוי. בדומה למקרי התאבדויות של מפורסמים, גם כאן ייתכן ויקומו טיפוסים בעלי מאפיינים דומים לאדם לנזה שיבקשו ללכת בדרכו.

למנוע את המקרים האלה אי אפשר לחלוטין. לכן, הדרכים העיקריות לצמצום אירועים דומים בעתיד הן חיזוק התמיכה הקהילתית, ערנות מצד גורמי אכיפת החוק, אנשי הרווחה והחינוך, לצד תגבור אמצעי הבטיחות במוסדות השונים.

פרופסור שמחה לנדאו מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית וראש החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית עמק יזרעאל הוא מומחה להתנהגות תוקפנית ואלימה