השבת שלפני חג הפסח קרויה "שבת הגדול" ונוהגים לדרוש בה בהלכות הפסח. יש מסורת האומרת שבשבת זו התחילה יציאת מצרים, כך שהשבת לפני כמה אלפי שנים הפכנו לפליטים.
יצאנו ממציאות אכזרית של עבדות, רדיפות וגזירות רצחניות, אל עבר מציאות של שוטטות במדבר תחת רדיפת המצרים, המלחמה הקשה עם עמלק וכן רעב וצמא.
יציאת מצרים מלמדת אותנו מסר מורכב. מאז מצרים אנו מבינים שעלינו לשמור על ריבונות יהודית, להגן על עצמנו ועל זהותנו ולא להסתכן בגלות נוספת, בעבדות ובנדידה במדבר. בה בעת מלמדת אותנו יציאת מצרים את חובתנו האוניברסאלית להכיר בסבלו של כל עבד וכל גר, של כל פליט וכל אדם הנס על נפשו, של כל מי שגורלו דומה לזה שהיה לנו.
מכינת בינה ממוקמת ליד התחנה המרכזית בתל אביב בה מרוכזים יוצאי מצרים של הדור הזה. אנשים שברחו ממציאות של עבדות ועוני מרוד דרך מדבר סיני, ממש כפי שברחנו אנחנו. סיפוריהם קשים מנשוא.
אם לא די במציאות האכזרית ממנה הם ברחו, ישנן כנופיות פושעים בדואים שאיבדו כל חמלה אנושית, עמלק מודרני ואכזרי, אשר מזנבים בהם בדרך, רוצחים בהם, חוטפים אותם ועוקרים איברים מגופם (על מנת לקבל כופר מהמשפחות), אונסים נשים ומתעללים בילדים. השלטונות המצרים לא רק שלא מסייעים אלא שלעיתים הם עצמם יורים בפליטים ורודפים אותם. ברי המזל שבהם מגיעים לישראל.
על העיוורון
הפסח הזה יציאת מצרים שלנו פוגשת ביציאת מצרים של עמים אחרים. המתח בין התובנות השונות של יציאת מצרים, בין הקוטב של השמירה על עצמנו לקוטב של הדאגה לאחר, מגיע לשיא. ישנם פעילים חברתיים המגלים עיוורון לכאב תושבי שכונות הדרום בהם מתרכזים מבקשי המקלט ולהשלכות הדמוגרפיות של קליטת הפליטים.
ישנו ציבור רחב ובראשו שר הפנים שלא מבין את עומק הטרגדיה ואת חובתנו המוסרית כלפיה. אני מבקש לפעול מתוך הזדהות עם שני הקטבים ואני לומד מהתורה לא לוותר על קוטב הדאגה לחלש.
בעשרות מקומות דורשת התורה לגלות יחס של אהבה ושוויון כלפי החלש ובייחוד כלפי הַגֵּר, ומנמקת מצוות חברתיות רבות בזיכרון העבדות והגרות שלנו. "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, לד).
מדינת ישראל צריכה למצוא את הדרך המורכבת לשמור על זהותה הדמוגרפית מבלי לוותר על זהותה המוסרית. אסור לנו לגרש אנשים למדינות שיש בהם רעב גדול וסכנת חיים.
אסור לנו להחזיר בפסח הזה את פליטי דרום סודאן לארצם; חובה עלינו לנהוג כלפי מבקשי המקלט באהבה וכבוד; עלינו להגיע לשיתופי פעולה עם מדינות אחרות ולייצר פתרונות יצירתיים עבור המגיעים לארצנו; עלינו להשקיע כפליים בשכונות הדרום שקולטות את מהגרי העבודה, מבקשי המקלט והפליטים ולתת להם כוחות לשמור על צביונם ואורחות חייהם. בדרך הזו נוכל לחגוג את פסח מתוך רגישות לזולת ודאגה לעצמנו, ממש כפי שיציאת מצרים מלמדת אותנו.
ליאור טל הוא ראש מכינת בינה ע"ש לובה אליאב