רגע לפני שנכנס ראש הממשלה בנימין נתניהו לפגישה משותפת עם נשיא ארה"ב ברק אובמה בבית הלבן, דיברו השניים בפני כלי התקשורת. אי אפשר היה להתעלם מהניסיון הבולט לעין של המנהיגים ליצור סימטריה מילולית ולא מילולית.
סימטריה יכולה לשדר הרמוניה ותפקידה לחזק את הביטחון ואת האמון הבסיסי ששני הצדדים זקוקים לו להמשך המסע המשותף.
גם נתניהו וגם אובמה מניחים את כפות הידיים על הרגליים בסימטריה ברורה ובעת לחיצת היד מכווצים את הפה באותו רגע, תוך הסכמה רשמית לכאורה בנקודת זמן זו לגבי היעדים המשותפים.
אובמה ממעט להשתמש בידיו בעת הנאום והן לא עוברות את קו החגורה. הנשיא מתון ומשדר ענייניות והוא נטול רגש, לעומת נאומו בוועידת איפא"ק. אובמה עונב עניבה אפורה - צבע המשדר שליטה עצמית מבחינה רגשית, לעומת הבחירה בעניבה הוורודה אמש אשר משדרת חיבה ורצון לקבל תמיכה.
מנגד, נתניהו תוך מספר שניות מתחיל להיעזר בכפות ידיו על מנת לקדם ולחזק את דבריו. ברגע שהוא מצמיד את קצות האצבעות לצורת פירמידה הוא משדר שהוא מנסה לאזן את הצרכים ההדדיים של שניהם ומעיד על נכונותו להגיע להסכם משותף.
לעומת זאת, ברגע שראש הממשלה מנסה להתקרב מעט לעבר עמיתו האמריקני, אובמה ממהר להחזיק את הידית של הכיסא וזה מרחיב מעט את הטריטוריה לצד על ידי המרפק. נתניהו חש בזאת והוא זז בחוסר נוחות בכיסא ומתרחק קמעה לאחור.
אנו רגילים לראות את נתניהו מוקפד, ייצוגי, סמכותי ועוצמתי, במיוחד במפגשים בינלאומיים, אך הפעם ניתן להבחין בפניו הבוהקות של ראש הממשלה, כמו גם בכך שהוא אינו יושב זקוף, עניבתו ארוכה מדי ונוגעת בכיסא. גם החיבור בין קצה המכנס והגרב נראה לעין.
ראש הממשלה הוא שיוזם את לחיצת היד עם הנשיא. לחיצה קצרה עניינית בשילוב קשר עין ושיקוף מלא של הבעת הפנים, שמשדרת אצל שניהם הסכמה הדדית על האחריות המוטלת על כל אחד מהצדדים. הסכמה שכלתנית של אינטרסים משותפים.
מיד לאחר לחיצת היד נתניהו מסדר קצת את המכנס, פעולה שאנו מבצעים כשלא נוח לנו עם אחד הצדדים במפגש והוא שומט את ידו בחוסר אנרגיה על הירך - כאילו מעמסה כבדה ירדה ממנו בתחנה הראשונה של המסע הארוך והמשותף.
דורית עוזיאל היא יועצת למיומנויות תקשורת