20 שנה לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, המחלוקת בין הימין לשמאל עדיין נמשכת. לרגל כנס שנערך היום (ה')בנושא שעורכים המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה ומרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, סגנית השר ציפי חוטובלי והשר לשעבר יוסי שריד מחיים את הוויכוח. חוטובלי טוענת: "במבחן התוצאה, הנחת העבודה של הסכמי אוסלו כשלה", ושריד לעומתה מסביר: "השגיאה הייתה בהשארת ההתנחלויות".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
סגנית שר התחבורה ח"כ ציפי חוטובלי: "אוסלו זה אסון ביטחוני, מלכוד מדיני ונזק כלכלי"
הנחת העבודה של הסכמי אוסלו הייתה שבאמצעות פתרון חלוקת הארץ, נביא לקץ הטרור הפלסטיני ונחייה עם הערבים בשלום. במבחן התוצאה הנחת העבודה הזו כשלה והסבה נזק אסטרטגי ארוך טווח למדינת ישראל - במישור הביטחוני, המדיני וגם כלכלי.
האמצעים ודרכי הפעולה של הטרור הפלסטיני במימי האינתיפאדה הראשונה הוחמרו ושוכללו. טרור האבנים ובקבוקי התבערה הוחלפו בגל טרור בלתי נסבל שכלל שימוש בנשק חם, מטעני חבלה רבי עוצמה ובמחבלים מתאבדים כאשר שיאו היה הפיגוע במלון פארק בנתניה. מאז הקמת הרשות הפלסטינית ועד שנת 2002 מספר הנרצחים בפעולות טרור עמד על 1,452 קורבנות.
לעומת זאת, בעשור שלפני פרוץ האינתיפאדה השנייה נרצחו 11 ישראלים בממוצע לשנה. שיאו של גל הטרור היה בפיגוע במלון פארק בנתניה. בתגובה הורה אריאל שרון לפתוח במבצע חומת מגן ולהיאחז מחדש ביהוה ושומרון. המבצע היווה הכרזה דה פקטו על ביטול הסכמי אוסלו.
יש הטוענים כי רצח רבין הביא לקיצם של ההסכמים. אולם ראשי הממשלה שכיהנו לאחר הרצח, בנימין נתניהו בקדנציה הראשונה, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט - כולם ניסו להמשיך ולפעול בהתאם להסכמים ולקדמם אך הם נחלו כישלון צורב.
התרסקות אשליית אוסלו הייתה ידועה מראש משום שלא ניתן היה להביאה לידי מימוש. הסכסוך הישראלי פלסטיני איננו על טריטוריה, איננו על ירושלים וגם לא על הסכמה בעניין הפליטים. אהוד ברק ניסה זאת בכך ששחט פרה קדושה והציע את חלוקת ירושלים ואולמרט בכך שהציע לאבו מאזן חמישים אלף פליטים ובכך שחק את הקו האדום בנוגע לזכות השיבה. ערפאת היה מדבר בשני קולות - לעולם המערבי היה מדבר שלום. לעולם הערבי היה מדבר ג'יהאד ודיבר בשבח השאהידים. למעשה, הפלסטינים מאז הסכמי אוסלו הוכיחו עצמם כסרבני שלום כפייתיים.
הסכמי אוסלו הכניסו את מדינת ישראל למלכוד מדיני. בעקבותם העולם מצפה מישראל ליישום מהלכים מדיניים בשטח אל מול פרטנר שלא רוצה לשתף פעולה אינו מכיר בקיומה ואף חותר נגדה בזירה הבינלאומית. בנוסף לנזקים הביטחוניים והמדיניים של ההסכמים, מתווסף גם נזק כלכלי. מזה עשרים השנים האחרונות מדינת ישראל העבירה לרשות הפלסטינית עשרות מיליארדי שקלים וזאת לצד השקעה של עשרות מיליארדי שקלים נוספים שהושקעו בביטחון. בסיכומו של דבר, המתווה המדיני של אוסלו התגלה כאשליה. חלום על שלום התהפך לחלום בלהות של טרור צבאי ומדיני.
שר החינוך לשעבר יוסי שריד: "השגיאה הייתה בהשארת ההתנחלויות"
הסכם אוסלו הוא המהלך המדיני הכי חשוב שעשתה ישראל מאז ומעולם. אם העימות הישראלי-פלסטיני הוא "לב הסכסוך", הרי ההסכם טיפל בלב, בעיקר. סוף סוף, ובאיחור טראגי, הוא שם קץ למציאות אנומלית, שבה שני הצדדים אינם מכירים זה בזה ואינם נושאים ונותנים. ההסכם היה הכרח המציאות הזאת, והכרח לא יגונה אלא יבורך.
לא רק שאין להצטער על ההסכם הזה, צריך להתברך בו, אם כי נפלו בו גם שגיאות. השגיאה החמורה מכולן - בכייה לדורות - היתה בהשארת כל ההתנחלויות על מקומן. משום שהפלסטינים לא תבעו, אנחנו לא נענינו. היינו חייבים ליזום פינוי בעצמנו, כי אין ההסכם יציב לאורך ימים, כשכל ההתנחלויות שם. כך נוצרה האשליה, שניתן יהיה גם בעתיד לאכול את מרורי המתנחלים ולהשאיר את ארץ ישראל שלמה.