מתקפת הטרור בגבול מצרים הייתה האירוע החמור ביותר מסוג זה שהתרחש מאז 2008. שמונה ישראלים קיפחו בה את חייהם ורבים אחרים נפצעו - וגם שבעה מבין חברי חוליית המחבלים נהרגו מאש צה"ל, שנמשכת גם כעת ברצועת עזה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
האירוע הביטחוני החמור מהווה שבר מסוכן שגרם לקטיעתה של תקופה ארוכה שבה נשמר שקט יחסי בגבול הדרומי של ישראל. יהיו לו השלכות מכריעות על המצב ברצועת עזה ועל היחסים שבין מצרים לישראל. כעת מופנה אור הזרקורים לעבר הרצועה, שממנה מאים לפרוץ סבב אלימות נוסף. קשה מאוד לחזות מה יהיו תוצאותיה של מערכה חדשה שם - במיוחד בהתחשב בתסביך שנגרם ליחסי ירושלים-קהיר, כשבבירה האחרונה טוענים שירי ישראלי הוא שהביא למות החיילים המצריים.
"פניית פרסה" מעזה לנגב - דרך סיני
האופן שבו התבצעה מתקפת הטרור אכן תואמת את אופי הפעילות של אנשי ועדות ההתנגדות העממית מעזה. מדובר בגוף שפועל בתיאום עם הרשות המבצעת של שלטון חמאס. היא נוהלה ויצאה מהרצועה דרך מה שמכונה "פניית הפרסה" - שבה מנסים מחבלים פלסטינים לחדור למדבר סיני המצרי ודרכו - לישראל. המתקפה עצמה אכן התרחשה באותו האזור, לאורכו של כביש 12 הישראלי - בנקודה שבה הדרך מתקרבת עד מאוד לקו הגבול הבינלאומי. אותה נקודה פופולרית מאוד גם למבריחים ולמהגרים.
20 מחבלים התחלקו למספר חוליות והשתתפו באותה מתקפה מתואמת. הם השתמשו במגוון רחב של כלי נשק, ובהם משגר רימונים, מטענים, חגורות נפץ ומחבלים תאבדים. כל אלה כוונו נגד שני אוטובוסים אזרחיים וכמה מכוניות. גם חלק מרכבי צה"ל שמיהרו למקום נתקלו במטעני חבלה. הניהול המתוחכם מצביע על כך שמדובר במבצע שתוכנן באופן יסודי וכלל גם איסוף מודיעין, הכנות לוגיסטיות והנהגה שהייתה נחושה להוציא את אירועי הדמים לפועל.
המחשה כואבת להידרדרות בסיני
מה שקרה בגבול הדרום מדגיש יותר מכל את הבעיה שעמה מתמודדים השלטונות בקהיר - בעיית סיני, שהולכת ומחמירה, וגוררת גם השלכות על השליטה על חצי האי ו-274 הקילומטרים שלאורכם נמתח הגבול הארוך עם ישראל. מצרים פעלה בצורה תקיפה מאוד בשליטתה מתקפה בסיני, גם בתקופת שלטונו של חוסני מובראק. אבל מאז המהפכה, שורר באזור מצב של כאוס: תעשיית ההברחות קיבלה תאוצה, וכך גם הפשע והאלימות.
החבלה בצינורות הגז והמתקפה האחרונה של 200 אנשי ג'יהאד איסלאמי, ידח עם בדואים, על מטה המשטרה המצרית באל-עריש שבצפון סיני הם רק כמה דוגמאות לכך.
השינויים במזרח התיכון החמירו את מצבו הממשל המצרי, שמתקשה לשלוט בסיני ובאוכלוסיה הבדואית שבו. קהיר השקיעה מאמצים רבים בפעילות שיטור בחלק בצפון-מזרח חצי האי המצרי. זהו האזור שבו נערך "מבצע נשר" - שנועד לבלום את השתוללות הג'יהאד האיסלאמי וארגוני הפשע המקומיים. אלא שריכוז תשומת הלב לאזור אחד בחצי האי הפקירה, למעשה, אזורים רבים במרכזו חשופים בדיוק כמו קודם לכן לשתי התופעות.
סיר הלחץ הביא לעיתוי המתקפה
הסיבה לכך שהמתקפה בגבול הדרום יצאה לפועל דווקא עכשיו נובעת, ככל הנראה, מלחצים פנימיים שהפעילו ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה. חלק מהנהגות הקבוצות הללו סבורות כי פעולה כזו, כפי שבוצעה בדרום, יכולות לחדש את הלחץ על ישראל מבלי להסתכן בהסלמה שתידרדר לכדי עימות כולל. אחת הסיבות לכך, לראייתם, היא העובדה שאירועי הדמים לא יצאו לפועל מתוך רצועת עזה.
היו שטענו כי המחבלים בגבול מצרים ניסו לבצע פיגוע חטיפה, בסגנון אלו שהוציא לפועל בהצלחה חיזבאללה בגבול הצפון. מדובר בתוואי פעילות שתחילתו במתקפה לאורך הגבול נגד חיילים או אזרחים. כלי רכב אזרחיים שעושים דרכם בדרכים הללו חשופים מאוד לפגיעות, אך למרבה המזל - הפעם, לא נחטף איש. נוסף על כך - יש לזכור כי בחמאס מעולם לא ויתרו על האפשרות לבצע חטיפה כמדיניות, בדיוק כפי שעשתה ב-2006 בסיוע ועדות ההתנגדות - כשמבצע החטיפה של גלעד שליט הסתיים בהצלחה.
אותה היתקלות בדרום הפכה לאירוע מתגלגל ויש לה השלכות רציניות מאוד. כבר כעת אנו עדים להידרדרות שמתבטאת בירי מאסיבי של רקטות מהרצועה ובתגובת ישראל - שבאמצעות חיל האוויר פגעה בבכירי ועדות ההתנגדות ובמתקנים ששימשו את פעילי הטרור.
באופן מכוון, נמנעו בישראל מלפגוע במהירות במטרות המזוהות עם חמאס, שכן הוא עצמו לא לקח חלק במתקפה בגבול הדרום. אם במצב זה יחול שינוי, עלול הדר להרחיב במהירות את מעגל האלימות באזור.
במקביל, הופכים היחסים בין ישראל לבין מצרים למתוחים יותר ויותר. מפקד הצבא המצרי הגיע עצמו לסיני, ובקהיר ואלכסנדריה נערכו הפגנות המוניות וסוערות נגד ישראל. למרות הכל, ממשיך צה"ל לשמור על קשר רצוף עם הצבא המצרי.
במבט קדימה, על צה"ל להקדיש יותר תשומת לב למתרחש בסיני. אין משמעות הדבר כי ישראל לא עשתה דבר עד עתה: פרויקט הגדר כבר יצא לדרך, וכן נערכו שינויים במבנה הכוח הדרומי. במקביל, מפורסמות התראות חוזרות ונשנות על הטרור הפורח בסיני וכן ניתן לקהיר אישור לפרוס עוד 2,000 חיילים בחצי האי לצורך ביצוע "מבצע נשר".
כל אותם צעדים מוכיחים כי בישראל לא התעלמו וגם לא מתעלמים מהסכנה מדרום. עם זאת, יאלצו כוחות הביטחון להתמקד יותר במה שמתחולל שם - מה שידרוש השקעה כספית נוספת, הרחבת הכלים המודיעיניים והאצת בניית גדר הגבול. לכל אלה יצטרפו, ככל הנראה, כוחות נוספים בדרום.
המתקפה הזו עוררה תגובה עזה מאוד מצד ישראל, שמתכנניה ככל הנראה ציפו לה. המשבר שפרץ עלול להוביל להסלמה בהסתבכות הישראלית עם רצועת עזה ולמשבר חריף עוד יותר עם מצרים. כדי לשלוט בהידרדרות ולא להתרסק במהרה, נדרשות תגובות זהירות הן מצד חמאס, הן מצד מצרים וגם מכיוון ישראל.
תפקיד מפתח מגלם במערכה הזו חמאס, שחייב למנוע בכל דרך כל סוג של מעורבות של אנשי הזרוע הצבאית שלו בירי הרקטות והתקריות האלימות. זה לא יהיה קל, גם אם זו כוונתו של הארגון. מצרים צריכה להקדיש את מירב תשומת הלב כדי לבלום את ההרגשות הנוכחית להידרדר לכדי שבר של ממש ביחסים עם ישראל, ובמקביל להוכיח כי היא אכן מסוגלת לשלטו באופן ראוי בסיני.
כדאי לישראל למדוד היטב ובאחריות את אופי ומידת התגובה שלה להתפתחויות, שכן תגמול חריף מדי או בעל היקף גדול מכפי שנדרש עלול רק לספק זריקת מרץ להסלמה בעזה וביחסים עם קהיר.
את הטור כתב פרשן חדשות 2 לענייני ערבים, אהוד יערי, יחד עם ג'פרי וויט עבור Washington Institute