רצח אריק קרפ בוצע בטיילת של תל אביב, באזור מוקף בתי עסק ומתקנים אזרחיים וצבאיים. לכולם מצלמות אבטחה. לצורך חשיפת האמת צריכה הייתה המשטרה לאסוף את כל הראיות האפשריות בזירה ומחוצה לה, לעבד אותן ולהסיק מסקנות.
חוקרי המשטרה אמורים לאסוף את כל הראיות, לא רק כאלה שמתאימות לתזה של החוקרים. אלא שבמקרה הזה החוקרים החליטו שאין צורך להזמין פתולוג לזירה. לכן למשל לא ניתן לקבוע באיזו שעה מת אריק קרפ וכמה זמן שהה במים.
סנ"צ נמרוד דניאל, קצין חקירות מצטיין, כנראה לא חשב שיש להזעיק מעבדה ניידת. הדוברת שלו אומרת שלדעתו ניתן היה להסתפק בקצין מז"פ. אולי בגלל ההחלטה הזו לא ניתן לקבוע איפה היה אריק קרפ מרגע התקיפה בסביבות חצות וחצי בלילה ועד שנמצאה גופתו בשש ורבע בבוקר. "החלטות כאלה מוטב שלא תתקבלנה בעתיד", נזפה השופטת נורית אחיטוב במשטרה.
אבל המחדל הגדול ביותר הוא אי תפיסת הקלטות והכללתן בחומר הראיות בתיק. השאלה האם הצילומים מתעדים את אריק קרפ ברגעיו האחרונים או לא היא שאלה במחלוקת. הפרקליטות והמשטרה טוענים שלא, הסנגורים טוענים שכן. בית המשפט הוא זה שצריך להכריע - לא סנ"צ נמרוד דניאל, ולכן החומר היה צריך להיות מוגש לבית המשפט.
השופטת לפרקליטות: "חמור יותר מתקלה"
בהיעדר ידיעה איפה ומה עשה המנוח מרגע תקיפתו עד מציאת גופתו, כל חומר מצולם מכל זווית רלוונטי. אולי שם מסתתרת התשובה. לא סתם נזפה השופטת בפרקליטות והגדירה בעדינות את המחדל: "חמור יותר מתקלה".
הדוברות המיומנות של המשטרה והפרקליטות עבדו אמש שעות נוספות כדי לטשטש את המחדל. רוב כלי התקשורת הלכו, כרגיל, אחרי הדוברים ולא התעסקו במחדל הגדול שבגללו הופסק המשפט .
התובע, עו"ד מנחם מזרחי, יודע כבר שבועות על בקשת הסנגורים לקבל לידיהם את הקלטות. הוא ידע שמיד אחרי שיעביר אותן לסנגורים, עניינן יעלה בבית המשפט. הוא ודאי שמע על הפרסום המקדים אצלנו בחדשות 2. מעניין שלבית המשפט הוא לא אמר בפסקנות שהקלטות אינן רלוונטיות לתיק, על בית המשפט הוא פחד כנראה לעשות מניפולציות.