ראש הממשלה נשא הערב הצהרה מיוחדת בעקבות אירועי יום הנכבה השונים, שכללה התייחסות כמעט לכל מכלול הבעיות הגיאו-פוליטיות שמהן סובלת כיום ישראל.
אלו היו דברי טעם, שאליהם הצטרפה הקריאה להקפיד על תגובת מאופקת לפרובוקציות והבהרה על נחישותה של ישראל להגן על גבולותיה ועל ריבונותה. בין היתר, הזכיר ראש הממשלה כי ההפגנות האלימות הוכיח שהמאבק מתנהל לא על השליטה בשטחים, אלא על עצם קיומה של מדינת ישראל.
דברים אלה אמר שעות קודם לכן, באופן תמציתי הרבה יותר, ראש ממשלת חמאס בעזה - איסמעיל הנייה. לרגל יום הנכבה אמר האחרון כי הגיע העת לשים קץ ל"פרויקט הציוני בפלסטין".
למרות שכאמור, מדובר היה בדברים שיש בהם טעם רב, לא ברור מדוע אירועים אלה חייבו את ראש הממשלה להתייצב אל מול המצלמות כדי למסור הודעה כזאת. ניתן היה לבחור בחלופה ראויה בדרגים נמוכים הרבה יותר, כמו פרסום הודעה כתובה או מסירת הצהרה של מזכיר הממשלה.
אבל מאחורי הנחישות שהוכיח נתניהו באותו הנאום, זועקת תחושת המבוכה ואי הנוחות ששוררת בדרג המדיני. הסיבה היא שלא משנה צדקת הדרך, שכן ברור כי מקבלי ההחלטות לא הבינו ולא הצליחו לצפות את מה שהתרחש היום.