ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, דקלם בשנות ה-90 שיר שנתפס כהסתה לשנאה דתית ונידון לארבעה חודשי מאסר. הוא העביר חקיקה שמגדירה את ניאוף האישה כעבירה פלילית, והתנגד לביטול חוק שמגביל את חופש הביטוי במדינה. במיוחד בולטת עקביותו בתמיכה בעמדות הפלסטיניות. "היהודים היו הקורבנות - היום אלה הפלסטינים", הוא טוען.
כחצי שנה אחרי שנבחר לתפקידו, העניק ארדואן ראיון לעורך חדשות החוץ של חדשות 2, ערד ניר, וכבר אז הבהיר לנו הנשיא את ה"אני מאמין" שלו: שואף לשמש כמתווך המרכזי במזרח התיכון. מודל החיקוי שלו הוא אתא-טורק.
ארדואן משלב את אצבעותיו בראיון, כמי שמנסה להדגיש שהוא שקול ומאוזן - והכי מתאים לתפקיד המתווך. רגל ימין שלו קופצת בעצבנות גוברת במהלך הראיון, מה שחושף את חוסר הסבלנות שיש לו לגבי הנושא. מתווך עצבני שחושש מכך שהישראלים לא ממהרים להעניק לו את הסמכות הזו. כל זה כבר לפני שש שנים.
חודש אחרי תחילת מבצע "עופרת יצוקה", בוועידת דאבוס (29.1.09), התפרץ ארדואן על נשיא המדינה שמעון פרס ועזב במחאה את האולם בו שהו השניים - לעיני העיתונאים. בתנועות הגוף שלו, ניכר הזעם של ארדואן על פרס. הוא מייצר בעזרת יד ימין חיץ בינו לבין פרס, ומחזיק את הספה כדי לשמור על מעט השליטה העצמית שעוד נותרה לו.
אחמדינג'אד דווקא התגונן
כף רגלו הימנית של ארדואן מופנית כלפי פרס וכך גם אצבע יד ימין, שמאשימה ונראית כמו אקדח. מיד אחרי האקדח בורחת לו תנועת יד מזרח-תיכונית מזלזלת שמרחיקה עוד יותר בינו לבין פרס. רגל שמאל שלו מופנית באופן לא טבעי לכיוון הנגדי - באופן שמייצר את האות "X" שסוגר ואוטם אותו לסיטואציה.
יום לאחר פתיחת מבצע "עופרת יצוקה", יצא ארדואן למען הפלסטינים והגדיר את המבצע "פשע נגד האנושות". ברטוריקה של דבריו, ניתן היה להבחין בידו מושטת קדימה ובכף ידו מופנית לצד. היד המושטת משמשת כיד של מתווך, כי היא דומה לתחילתה של לחיצת יד.
השבוע ביקר ארדואן בטהרן, ונפגש עם נשיא אירן מחמוד אחמדינג'אד. בפגישה הוא נראה נינוח בחברת האירנים, מחוייך, ונהנה מקבלת הפנים. הוא רוכן לכיוונו של אחמדינג'אד בפנים רכות יחסית, ואפילו אחמדינג'אד מפגין סוג מסוים של התגוננות. יכול להיות שאחמדיניג'אד קצת חושד בהתקרבות המהירה של ארדואן אליו ונוקט באמצעי זהירות.
www.teer.co.il לאתר של מישל שטיין טיר