ישראל מסוגלת לתקוף מבחר מוגבל של מתקני גרעין מרכזיים באירן - זו המסקנה החד-משמעית של המחקרים שנערכו בחודשים האחרונים בטובי מכוני המחקר בארה"ב.

להערכת מקצתם, יכול צה"ל להפעיל לא רק את חיל האוויר, אלא גם לשגר טילים שיבקעו את שכבות ההגנה שתחתן קבורים, למשל, אתר העשרת האורניום בנתאנז ואחדים מהמתקנים העוסקים בתכנון הרכבתו של ראש חץ גרעיני ל"שיהאב 3". אבל שאלת היכולת היא רק אחת מבין הסוגיות המסובכות הטעונות בחינה בכובד ראש.

רוצים לקבל עדכונים ברגע שתהיה התפתחות דרמטית בפרשת הגרעין האירני? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

כמה נזק עשויה תקיפה ישראלית לגרום? האם בכוחה להחריב את המתקנים? לשתק אותם? או רק להסב להם נזקים? ובכל מקרה - האם מתקפה כזו תצליח לעכב באופן משמעותי את קצב ההתקדמות של האירנים במסלול הגרעיני, או רק תאט אותה בשנה-שנתיים, ובסופו של דבר תביא דווקא להאצה?

מותחים את הקו

איך יגיבו האירנים? (צילום: AP)
איך יגיבו האירנים? | צילום: AP

ואיך יגיבו האירנים? האם אחמדינג'אד יסתפק בירי טילים ו/או פעולות טרור נגד ישראל, או שמא תממש הממלכה האיסלאמית את איומיה להגיב בעצמה כלפי הכוחות האמריקנים באזור? אולי בכלל הם ינסו לחסום את נתיבי הנפט במיצרי הורמוז. ברור שתגובה צבאית אירנית נגד ארה"ב תגרור גם את האמריקאים ללחימה, ואין זה, בהכרח, מעניינם של האירנים.

ומה לגבי הקהילה הבינלאומית? האם היא תחתור לנצל את פירותיה של תקיפה ישראלית? או שמא תניח לאירן לנצל את המהומה ולבטל את חתימתה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני, וכך להשתחרר לגמרי מכבלי הפיקוח? לאף אחת מהקושיות אין תשובה ודאית. עמדתי היא לא להאמין למי שטוען שבידיו התשובות. ומכאן שכל החלטה, אם תתקבל, תהיה כרוכה ברמה גבוהה של חוסר ודאות ושפע של נעלמים.

מה שחשוב בשלב זה הוא שרגע ההחלטה אינו קרוב. אירן רחוקה מהפצצה יותר מכפי שהכותרות רומזות. הרי לעולם לא ינסו האירנים לייצר פצצה אטומית אחת או שתיים בלבד. רק שתהיה ביכולתם להקים ארסנל "צנוע" של 6-8 פצצות - יצליחו לקבל בטהרן החלטה. לעת עתה רוצים אחמדינג'אד ומדעניו להתקרב ככל האפשר אל הקו האדום, מבלי לחצות אותו בינתיים. והאמת היא - שהם רחוקים ממנו יותר מכפי שהם חפצים.

עוד בנושא:

צפו: כל מסלולי התקיפה האפשריים באירן