ההבדל הגדול בין מה שמתרחש בשבועות האחרונים בסוריה לבין המאורעות במצרים טרם התפטרותו של מובארק, הוא שהמערכת הגדולה והמסועפת של מנגנוני הביטחון הסוריים – עדיין מתפקדת. המערכת הסורית לא התפרקה כפי שקרה לכוחות ביטחון הפנים במצרים כמה ימים לאחר פרוץ ההפגנות.
איך פועלים כוחות הביטחון הסורים? כלי רכב ובתוכם חמושים נכנסים למוקדי ההפגנות, מוציאים כלי נשק מחלונות הרכב, יורים לתוך הקהל או מעל ראשי המפגינים, וכך מפזרים את ההפגנות. כלי הרכב הללו ישובו פעם אחר פעם למוקד ההפגנה עד שתומכי האופוזיציה יפוזרו. את היכולות האלה אסד עדיין מקיים בידיו.
בנוסף, יש בסוריה מספר מוקדי כוח שיש להם עניין רב בשימור שושלתו של אסד. במסגרת זו ניתן למנות את בני העדה העלווית, אבל גם חלקים של מעמד הביניים והמעמד הגבוה בקרב הסונים, הנהנים ממעמד זה כל עוד משטר אסד שולט במדינה.
כל עוד הערים הגדולות בסוריה – דמשק, חלב, חומס - אינן מתלקחות, והמפגינים אינם מעמידים את אסד בפני המבחן הגדול – ההתלבטות אם להכניס את הצבא לתוך הערים ולהסתכן במלחמת אזרחים כוללת – הרי שהוא יכול להסתדר עם המצב בסוריה. לכמה זמן? נצטרך לחכות ולראות.