נולדתי בנגב. מרבית חיי גרתי שם. ראיתי בעיני איך המדבר הולך ומשתנה. כיצד האזורים הפתוחים הולכים ונעשים מיושבים בערי אוהלים, סמטאות פחונים, ולפעמים גם וילות לא רעות בכלל, יישובים שממלאים את המקומות בהם הסתובבתי בתור נער.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של דני קושמרו
אני עוקב אחרי סוגיית הבדואים כאיש תקשורת כבר כמעט 20 שנה, מאז ימיי ברדיו דרום. זוכר את אינספור הניסיונות והמאמצים לפתור את הבעיה כשתמיד היה ברור שמדובר בחבית חומר נפץ שאף אחד לא באמת רוצה להתעסק איתה. כבר בראיונות באמצע שנות ה-90 עם שרים ועם נציגי הבדואים תמיד נשמעו המילים "זה ייגמר באינתיפאדה".
זה נושא שהטריד והעסיק אותי כעיתונאי וגם כמי שבנה פעם בית בנגב. היה ברור שיש פה עניין שצריך לפתור. הרי לא סביר שיש שתי אוכלוסיות שמקבלות שירותי בריאות וחינוך ברמות שונות כל כך. מנגד, גם לא הגיוני שלמי שבונה בית פרטי בודקים בציציות את אורך הפרגולה, כשבמרחק של 100 מטרים ממנו אין חוק ואין סדר. שתי מדינות לשני עמים.
גם בחדשות ערוץ 2 ערכתי לאורך השנים כמה כתבות בנושא, בניסיון להבין איך המצב הזה נמשך. אולי משום שהנגב רחוק מידי ממקבלי ההחלטות, פיזית ומנטלית, ואולי משום שאין לאזור הזה מספיק נציגים בכנסת - לא יהודים וגם לא בדואים, וגם הנציגים הבדואים המעטים דאגו משום מה יותר לאינטרס הפלסטיני.
אני חושש שאולי כבר עברנו את המועד האחרון לפתרון. זה חייב לקרות עכשיו, כי אם לא בנקודת הזמן הזו לא יפתרו את הסוגיה - לא יצליחו לפתור אותה לעולם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כתבות נוספות בנושא: