שתיקת החמאס: למה אין דרישה למיקוח?
חמישה ימים חלפו מאז חטיפתם שלך הנערים ואין זכר להודעה עם תביעה לשחרור אסירים. חמאס יכול היה להוציא הודעה מבלי להזדהות בשמו, אבל זה לא נעשה ואין בדל הוכחה שמפרסם הארגון, כי הוא מחזיק או החזיק בנערים. נראה שאנחנו מתקדמים לתחום הצללים שבין פיגוע מיקוח לפיגוע
ככל שמתרחקים מהאירוע חטיפת הנערים ולא יוצאת הודעה עם תביעה לשחרור אסירים, כפי שראינו בעבר, זה מוביל אותנו לתחום הצללים שבין פיגוע מיקוח לפיגוע.
אין הסבר מדוע זה לא נעשה, כי חמאס יכול היה להוציא הודעה כזו מבלי להזדהות בשמו. כל מה שעליהם לעשות זה לתת בדל הוכחה, שהם מחזיקים, או החזיקו, בנערים כדי להתחיל בתהליך של מיקוח - זה לא קורה.
מה שכן קורה הם כרוזי סרק, למשל של גדודי חללי אל-אקצה, שמתפרסמים ומודיעים כאילו הם אחראים לחטיפה. מגיעים גם אליי טלפונים למערכת של פלסטינים שמדברים על זה שמחר לכאורה יוציאו תמונות וידרשו 3000 אסירים.
יש משמעת גדולה בחמאס של שתיקה. לא מדברים, למעט אחד, מוחמד נזאל, שהיה חבר הלשכה המדינית של חמאס ואיבד את מעמדו בתנועה. נזאל אומר כי זו היתה פעולת גבורה, אבל מודה: "אני לא יודע". במאמר מוסגר, הוא מספר שקדאפי בעצמו דרש מחמאס בשעתו לשחרר את גלעד שליט וחמאס לא נענה. בינתיים, בשטח רבים מחמאס מתנהגים כמבוקשים ומסתתרים.