כלום בעטיפה נוצצת. סוקניק על נאום נתניהו
גדי סוקניק. מופע אימים | צילום: חדשות 2

סליחה, אבל הטור הזה נכתב תוך כדי "נאום קרית מלאכי" של משה קצב, יותר משעתיים אחרי שהחל ומי יודע כמה זמן לפני שיסתיים. גם לי כבר אין יותר סבלנות לשמוע. אחרי הכל הטור הזה מתבצע בהתנדבות.

ובכן - זה היה פיאסקו מכל זווית. כל מטרה שסומנה מראש - אם בכלל - על ידי קצב וצוות יועציו המרשים פוספסה. אם רצה לעורר רחמים הרי שהם התמסמסו בים המילים הבלתי ממוקד. האזרח מספר אחד לשעבר, אחד האנשים החזקים, המקושרים והכוחניים בישראל שוב הלך על הקו של "עשו לי לקחו לי".

האירוע האומלל היה חזרה, ארוכה ומטורללת, על "מופע האימים 1" מלפני שנתיים. אז נכון - הטיפול הכושל של פרקליטות המדינה בפרשה אכן מספק לקצב ולכולנו תחמושת לרוב נגד רשויות החוק. אבל הנשיא לשעבר איבד באירוע הזה (שוב?) שליטה ואין לי ספק שיועציו תלשו את שערותיהם שוב ושוב במשך כל שעות האירוע. ואם אכן הוצגו על ידי הנואם הנרגש עובדות חדשות - בבליל ההזוי הזה, שאין לו סוף, הכל נבלע ונעלם.

את המנגינה הזאת (שוב) אי אפשר להפסיק

הם הרי הבטיחו להציג לנו ראיות חדשות, פצצות תקשורתיות, כאלה שישנו את פני הפרשה ללא הכר. אבל ההר הוליד עכבר ואולי גם יוסיף עוד סעיפים לכתב האישום המתוכנן. כחלוף הדקות והשעות נראתה "מסיבת העיתונאים" הלא-מאולתרת, יותר ויותר, כפארסה.

גם אם מישהו רוצה להצטרף לחסידיו של קצב - הערב הזה מונע ממנו. בשלבים מסוימים זה נראה כמו מיצג של חוסר שפיות זמנית כאשר הנשיא לשעבר לא נענה להפצרות יחצניו ומסרב לעצור, ממש לא יכול שלא להמשיך ולפרוק את אשר על ליבו. רק חלק קטן מפרטי הפרטים שפרס הנאשם - לעתיד מוכרים ליותר מקומץ אנשים.

ממה שכן מוכר נדף שוב ריח חריף של מניפולציה ואי-אמת. לא היה זכר להבטחה לאירוע בן כשעה שבחלקו האחורי יוכלו העיתונאים לשם שינוי לשאול שאלות. את המנגינה הזו, שוב, אי אפשר היה להפסיק.

זהו, מיציתי. הוא, אגב, ממשיך ברגעים אלה לירות לעצמו ברגל בתוך האולם ששכר, בתוך שכונת חב"ד, המבועתת מן האירוע, בקרית מלאכי.

תזכורת: נאום האימים של קצב