"אין צורך להכביר במילים כדי להסביר את חשיבות שמירת כשירותו של מערך המילואים (והסדיר שגם הוא לא מתאמן מזה תקופה ארוכה - כלומר, חיילי המילואים של מחר), המדובר ממש בחיי אדם , בכשירות למלחמה, במבנה וציוד יחידות המילואים ובראש ובראשונה בעמידה בחוק המילואים הקובע מפורשות את הדרישה לשמירת כשירות היחידות לפי משימות בחירום".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אנו קוראים לכם ומבקשים מתוקף היותנו מי שלוקחים אחריות תוך הקרבה וסיכון להעביר את התקציב הנדרש כדי לקיים את המודגש בחוק המילואים שנחקק בשנת 2008 לכשירות יחידות המילואים" .
זה חלק ממכתב שנשלח בימים האחרונים לראש הממשלה ומשרד הביטחון על ידי העמותה למען משרתי המילואים. לאן הולך מערך המילואים? מה עתידו וכיצד היחס אליו ישפיע על צה"ל והחברה הישראלית? את התשובות לכך מנסים לבדוק עכשיו גם בצה"ל, שם מבינים את החשיבות ומנסים לתמרן בין קיצוצי התקציב לצרכים המבצעיים.
זה לא סוד שחוק המילואים מקשיח את יכולת השימוש של צה"ל במשאב היקר ביותר שלו - אנשי המילואים. המפקדים נדרשים לעמוד במגבלות החוק וזה מקשה מאוד לא רק על שמירת כשירות, אלא גם על גורם חמקמק אחר שנקרא לכידות חברתית - "רוח הלחימה"- של היחידה. בצה"ל קיים עיסוק רב בעניין המילואים, והם בוחנים דרכים חדשות כיצד לחזקו באימון ובתיגמול.
מי שלא נחוץ למילואים - ישוחרר
קצין מילואים ראשי הושע פרידמן בן שלום הקים באחרונה ועדה לבחינת מודל המילואים, צוות של מפקדים במילואים ובסדיר שהניח על שולחנו שורה של המלצות חדשות, שממתינות עכשיו לאישור הרמטכ"ל.
ההמלצה הראשונה של הוועדה: שילוב ושיתוף - שיפור החיבור בין מערך המילואים לסדיר ושיתוף המג"דים במילואים בתכנון המדיניות העתידית של מערך המילואים. המלצה שניה: לא להחזיק במילואים את מי שלא צריך. רידוד מספר המשרתים במילואים ישרתו רק כאלה שבאמת צריך, לא יהיו יותר חיילי מילואים שרק רשומים ולא מתייצבים לשירות.
בנוסף יידרש מערך השדה במילואים להגדיל את כמות האימונים, אם הצבא רוצה לשמר כשירות ויכולת מבצעית אפקטיבית. צה"ל יידרש להתאמן בהתאם למשימות האופרטיביות של כל יחידה. זה יגרום למשל לכך שיהיו יחידות שיתאמנו הרבה יותר מ"אחותיהן". האימונים יהיו חייבים להתקיים עם אותו אמל"ח וטכנולוגיה מתקדמת שיש במערך הסדיר - "כל מה שיש לסדיר שיהיה גם למילואים".
כמו כן, תידרש יציבות בתקציב האימונים של צה"ל - זה לא קורה היום, וזה הדבר הראשון שבצבא עוצרים כשנדרשים לקצץ בתקציב הביטחון. דבר חשוב נוסף הוא שימור הלכידות החברתית בתוך היחידות, וזה ידרוש לבצע יותר תעסוקות מבצעיות ליחידות. השנה כמעט ועצרו זאת לגמרי ובשנה הבאה יידרשו בצבא לחזור ולעשות יותר: אימון בן שבועיים לפחות מדי שנה. שירות ארוך כזה מאפשר לבנות את היחסים והחברות בתוך היחידות - "היחידה היא חלק מהמשפחה".
הקלות ברכישת דירה למשרתים?
ואיך יתגמלו את המשרתים, מתוך הבנה שחייבים לשפר את הנתינה למי שעושה? בשלב הראשון, אומרים בצה"ל, יתבצע מאמץ להגביר את תחושת הנחיצות והמשמעות לעצם היותו של חייל המילואים "מתנדב", מתוך מטרה לחבר אותו ל"צורך האופרטיבי", שיבין את חשיבותו במכלול הרחב והגדול שנקרא צה"ל, שיבינו עד כמה באמת צריך אותם.
בנוסף, יש צורך ביצירת הכרה והוקרה - מדובר בתהליך חברתי וציבורי . צריך לייצר אווירה, במיוחד אצל המעסיק, שיהיה לו כדאי להמשיך ולהעסיק עובדים שהם גם חיילי מילואים. זה יבוא לידי ביטוי גם במסגרת כוונה לקיים הקלות במס למעסיקים.
בנוסף יצומצמו ההוצאות הכלכליות של חיילי המילואים עבור ההשתפות במילואים: חיילים מצאו עצמם משלמים על דלק, שימוש מוגבר בטלפון סלולרי והשלמת ציוד ומזון, את זה רוצים בצבא "לחתוך". זה נראה לא טוב ולא ניתן לבוא לחיילי המילואים בדרישה לעשות זאת יותר. תגמול כספי נוסף יינתן במסגרת חוק המילואים ובאמצעות הביטוח הלאומי.
המלצת הוועדה מדברות גם על הקלות ברכישת דירה למשרתים, "שלחייל המילואים יהיה קל יותר מכל אחד אחר לקנות דירה בישראל". כרגע בוחנים דרכים שונות כיצד לממש זאת. זה תהליך ארוך שדורש שיתוף פעולה בין מספר משרדי ממשלה, ובמיוחד דורש תמיכה ודחיפה של הממשלה, אחרת זה פשוט לא יקרה. זהו מבחן חשוב למדינה, שמקיימת חוזה בלתי כתוב בינה לבין אזרחיה, במיוחד אלה המשרתים במילואים.