אהוד אולמרט בבית המשפט, היום
אהוד אולמרט, היום בבית המשפט | צילום:

אהוד אולמרט הגיע היום לבית המשפט זקוף, עם חזה זקור, כשהוא צועד בצעדים גדולים ונמרצים ומגיב לסביבתו באמפתיה. גוון עורו חיוור, חיוכו עייף וממושך.

ד"ר איבן גרנט מכנה חיוך זה "החיוך המלבני" - השפתיים משוכות אחורה בחוזקה (כדי לחשוף את השיניים), מה שיוצר מעין מלבן. החיוך המלבני מופיע אצל אדם המגיב לסביבה בחיוך למרות שהוא לא נהנה. עיניו עייפות, חסרות כוח ומשדרות עצב. יש פצע גדול במרכז אפו.

במהלך המפגש עם באי בית המשפט, הוא השתמש במספר מחוות שנועדו לחזק את תומכיו. הוא נאנח בכבדות מספר פעמים, לוחץ ידיים בחום לחלק מהנוכחים ולעיתים מביט ומהנהן בליווי עצימת עיניים - משמע אומר "אני מבין, אין צורך להרחיב".

"זה היה רגע מאוד משחרר". אולמרט לאחר הכר (צילום: חדשות 2)
אולמרט נואם לאחר הכרעת הדין | צילום: חדשות 2

לבגד יש תפקיד משמעותי בבניית תדמיתנו והשפעתנו על הסביבה. אולמרט בחר ללבוש חולצת צווארון ללא עניבה ושני כפתורים עליונים פתוחים. חשוב לציין, כי יש להקפיד שרק כפתור אחד יהיה פתוח בחולצת הצווארון, על מנת שיעבור מסר של מקצוענות, רוגע ושיתוף פעולה על פי קוד לבוש מקצועי.

משדר ביטחון וחוסר פחד

החולצה בגוון כחול, על פי תורת הצבעים, משדרת שמרנות ומידה של מופנמות. הבחירה בכחול מלמדת על חוסר שקט ומידה של קושי. לבושו אינו רשמי ובוודאי אינו משקף קוד לבוש למעמדו המקצועי, משמע אומר הגעתי לכאן כאזרח מהשורה, לא מחויב לכללי הטקס הרשמיים.

כאשר הוא משוחח עם הנוכחים, עומד אולמרט עם ידיים מוחזקות מאחורי הגב, תנועה סמכותית המצביעה על תחושת עליונות משמע אומר - אני שקוף מולכם. משדר ביטחון וחוסר פחד. לא ניתן לראות את הידיים של אולמרט מאחור, אבל ככל שהיד אוחזת ביד השנייה גבוה יותר, זה מעיד על מידה של עוצמה או רצון לשליטה עצמית מתוקף המציאות הנוכחית.

כאשר אולמרט אינו מדבר ומקשיב, הוא מניח ידיים בכיסים - נראה כי הוא משתדל להסתיר את רגשותיו. אגודלים חבויים בכיסים מצביעים על ניטרליות ושמירה על חשיפה רגשית.

כאשר יצא לנאום במסיבת העיתונאים ניכר שהוא אופר בקפידה. בתחילה הוא נתמך על ידי הפודיום בידיו, אך מהר מאוד השתחרר. תוך זמן קצר הוא משתחרר מרים את ראשו וחוזר לנאום, כמו שעשה בעבר עם ידיים גלויות ופתוחות. הוא נוגע בחזה - דבר המסגיר את מעורבותו הרגשית במפגש.



כאן יצא אולמרט המוכר והידוע, אבל במידה מסוימת הוא נראה נרגש ולא משופשף, כי חזר על אותם משפטים. הפעם לחיצות הידיים היו חמות יותר, הוא חזר ללטף ולצבוט לחי של אנשים, לטפוח על השכם ולגעת באנשים כמו בעבר. בנוסף, הוא נוגע באפו מספר פעמים, דבר המעיד על מעורבות רגשית גבוהה.

דורית עוזיאל היא יועצת למיומנויות תקשורת בחברת אופקטיבי