יום לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הציג בעצרת האו"ם את "הקו האדום" ששרטט בטוש ושיש, לפי דרישתו, להציב לאירן בהתקדמות תכנית הגרעין שלה - נותרה שאלה מרכזית אחת פתוחה: מהו בדיוק אותו רף שקבע?
נתניהו הסביר לנציגי מדינות העולם שאירן הצליחה להעשיר 70% מהחומר הדרוש לייצור פצצה, ושאותו קו אדום עובר ברף 90%. עם זאת, הוא הותיר בעמימות את כוונתו באשר למשמעות המעשית של דבריו: האם ברגע שבטהרן יעשירו אורניום בנפח 60-70 ק"ג ויגיעו ל-93% מהכמות הנדרשת לייצור פצצה אחת - יהיה זה המועד שבו יתבקשו ישראל - או ארצות הברית - לתקוף?
נתניהו הציב קו אדום חשוב, אך תיאטרלי בעיקרו. הוא חדר בהצלחה את מסכי הטלוויזיה וחלחל אל דעת הקהל העולמית - ובראשה זו של הציבור האמריקני. עם זאת, נעדרה מנאומו קביעה ברורה באשר לכמות המדויקת של חומר גרעיני מועשר וכן הצהרה בדבר הצעדים שתנקוט ישראל במקרה שבאירן יחצו את אותו הרף.
למרות ההצהרות: הנאום - עימות חזיתי עם אובמה
בעקבות המתח המדיני בין ממשלתו לבין ארצות הברית, הבהיר נתניהו בנאום וגם לפניו כי אין בכוונתו להיקלע לעימות עם אובמה. עם זאת, הרי שלנוכח דבריו של ראש הממשלה - שבאו בתגובה על הבטחתו של הנשיא "לעצור את אירן מלהשיג נשק גרעיני", ניתן לפרש את מהלכיו רק כהצהרה על כך שהוא אינו נותן בו אמון.
הגדרה ברורה לרף שביקש נתניהו לקבוע כ"קו אדום", שממנו ניתן אולי היה להבין מהו המועד שיחייב לראייתו תקיפה של מתקני הגרעין באירן, מהווה תשובה חשובה מאוד לשאלה מרכזית שעלתה מנאומו של ראש הממשלה באו"ם ונותרה ללא מענה.