ההכרעה שממשלת ישראל טרם קיבלה לגבי הפצצה ישראלית של מתקני הגרעין באירן, היא בחירה בין שני קצוות: פצצה או הפצצה? משמעותה של תקיפה ישראלית היא קודם כל פתיחה בעימות ישיר מול אירן, שלה זרועות טרור עולמיות. תוצאות של מהלך כזה עלולות להיות ירי טילים בלתי פוסק של חיבאללה מצפון, חמאס מדרום וגם שיגור טילים ארוכי טווח אל גוש דן. מצב זה יכול להימשך כמה שבועות או כמה חודשים, אבל גם אם ייפגעו עשרות או מאות אנשים - תשרור חרדה קיומית קשה.
לתרחיש האימה הזה נוסיף את ניתוק הקשרים עם מצרים וירדן, ומשבר כלכלי עמוק בעקבות חרמות של מדינות העולם - בייחוד אם צעד זה ייעשה ללא תיאום עם ארצות הברית והאיחוד האירופי. התוצאה הגרועה ביותר תהיה מתן לגיטימציה לאירנים לפתח את תכנית הגרעין שלהם, בטענה שהם הותקפו על ידי מדינה בעלת יכולת אטומית.
מול כל אותם התרחישים, מה תצטרך הממשלה לעשות אם אירן אכן תצליח להשיג את הפצצה הגרעינית? במקרה כזה, תהפוך הרפובליקה האיסלאמית לסיוט מתמשך של ישראל. ללא קשר לשלטון הקיצוני בטהרן, יהיו לכך השלכות בדמות מתן מטריה גרעינית לארגוני הטרור וכן רוח גבית למדינות שעשויות להפוך איסלאמיות יותר ויותר.
נוסף על כך, יהווה מצב שבו תצליח אירן להחזיק בנשק גרעיני תמריץ למדינות אחרות, כמו מצרים וטורקיה, להתחיל גם הן בתכנית אטומית, מה שעלול להפוך למזרח תיכון חדש - וגרעיני. מנהיגות נבחנת בבחירה בין אפשרויות גרועות, וזה בדיוק המצב שבו אנו עומדים מול אירן.