בכל גוף, בכל משרד, בכל מוסד, בכל ארגון - עם סיפור כמו זה של נתן אשל והעובדת ר' הולכים אל הבוס. אל הבוס ולא אל היועץ המשפטי. אלא שכאן הניחו שלושת הבכירים בלשכת רה"מ שנתניהו לא יטפל בעניין כנדרש. כלומר - להם לא היה אמון בו עוד לפני שהוא איבד את האמון בהם.
השלושה טוענים שלא רצו לסבך את ראש הממשלה. זו נקודת מוצא בעייתית מאוד - על פי נקודת המוצא הזאת נתניהו, חס וחלילה, היה עלול "לקבור", "לטייח", "למרוח" את הפרשה.
לאחר הדברים האלה ראש מערך ההסברה של נתניהו יועז הנדל התפטר, למזכיר הממשלה צבי האוזר נרמז להתפטר והמזכיר הצבאי של רה"מ יוחנן לוקר יסיים את תפקידו מוקדם מהצפוי.
שלוש שנים - חמישה דוברים
לעומתם, נתן אשל יוצא, מבחינת נתניהו, עם כתר על הראש, עם מחמאות ועוד עם 120 אלף שקלים. דרך אגב, על הרבה פחות מזה נשלל שכרם של עובדי מדינה.
שורה אחרונה לגבי חילופי הדוברים והמסבירנים בלשכת נתניהו: שלוש שנים - חמישה דוברים. אפשר לומר שדובר בלשכת נתניהו כמוהו כצמח שנתי חד-עונתי. הם מסיימים מחזור חיים שלם בשנה אחת. יש גינות כאלה, יש צמחים כאלה, אבל לא רצוי שגינה כזאת תתקיים בלשכת ראש הממשלה.