פסיקת בית המשפט העליון השבוע, לפיה על עיריית תל אביב לחייב את המרכולים לסגור את שעריהם בפני לקוחות במהלך השבת, עוררה סערה בקרב הציבור החילוני. בית המשפט לא הכריע בצביונה של העיר אלא קבע כי יש לכבד את החוק - ובכך התנגד למדיניות ה"ישראבלוף" המאפיינת חלקים רבים במדינה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, התנגד בעמדתו לאותו מושג "הישראבלוף" ולאו דווקא ל"תל אביב בלוף". ה"ישראבלוף" הוא הפשרה הישראלית בכל תחומי החיים ובכל המגזרים: מפעל ההתנחלויות חוקי? האם האיסור על ריבוי נשים והשתלטות על שטחים מצד הבדואים בנגב נאכפים? האם הבנייה הבלתי חוקית במגזר היהודי והערבי נאכפת? ואפילו החוק לגיוס אברכים לא נאכף.
בתל אביב ישנם מעל 50 אלף בתי עסק אבל רק פחות מ-300 מהם נפתחים בשבת. עיריית תל אביב מצדה גובה שני מיליון שקלים בשנה מקנסות המוטלים על אותם עסקים. הפקחים והמנגנון עולים לה יותר מהרווח מקנסות. יש לעשות צדק חלוקתי בין הסופרים הגדולים לבין המרכולים הקטנים ובין תל אביב לדרום השרון.
הבחירות בעיריית תל אביב, הצפויות להתקיים בעוד ארבעה חודשים, ככל הנראה ישפיעו על הקנסות שמטילה העירייה על המכולות הקטנות שנפגעות מהם. בחודשים הקרובים עיריית תל אביב לא תאכוף ולא תשלח פקחים לעסקים הנפתחים בשבת. כפי הנראה אחרי הבחירות יועבר חוק עזר עירוני חדש.