האם יש או אין התקדמות במשא ומתן? האם האמריקנים נלהבים מדי לשדר אופטימיות ולשווק את השיחות כמוצלחות ולשם כך מעבירים דרך השליח שלהם מסרים לא מדויקים לגבי המשא ומתן? מי זה האיש הזה ג'ורג' ג'ון מיטשל שרבים במזרח התיכון מנסים לרצות?

מיטשל בן ה-77 נולד במיין לאב אירי ולאם לבנונית. כלומר, הוא ערבי-אמריקני ונוצרי מרוני, דת שנוסדה במאה ה-5 לספירה על ידי כומר לבנוני בשם מרון. קצת הרגיע אותי לגלות שיש לאיש שורשים ערביים, שאולי מסייעים לו בתקשורת הרב תרבותית במזרח התיכון, ואכן - באינטראקציות השונות בין מיטשל לבין שלל מנהיגי האזור חזרה על עצמה תופעה שנקראת "תנוחת המראה".

נתניהו ומיטשל מתהלכים בגנים הנאים של קיסריה ובהליכתם ניכרת נינוחות. הם מגיעים לנקודת עצור, נתניהו עם יד בכיס, ומיד אחריו בתנוחת מראה מושלמת גם מיטשל מכניס יד לכיס. כשהם חוזרים מהטיול היד השנייה בכיס - שוב בתנוחת מראה מדויקת. הם ממשיכים קצת ללכת, מיטשל מוציא יד מהכיס וכמה שניות אחריו גם נתניהו. בפגישה של מיטשל עם אבו מאזן השניים יושבים בדיוק באותו האופן - היד שקרובה לפרטנר נשענת על הכיסא והיד הרחוקה משוחררת יותר.

איך אפשר במשא ומתן לדעת משהו על החיבור בין האנשים נכון לאותו רגע? שפת גוף דומה משקפת ניסיון לא מודע להידמות זה לזה. בדומה לריקוד, כשרוצים לנוע בהרמוניה עם הפרטנר אנחנו משתדלים להתאים את עצמנו אליו. כך גם בשיחה - כשנוצרת שפת גוף דומה זה מעיד על רצון להידמות וליישר קו.

זה בא לידי ביטוי גם כשיש דמיון בתנועות הידיים ולא בתנוחת הגוף הבסיסית. למשל, כשמיטשל נפגש גם עם עמר מוסא, השיקוף ההדדי מגיע בעזרת הידיים בלבד, כששניהם משתמשים בהן באותו האופן. הם אמנם לא יושבים בתנוחת מראה, אך עמר מוסא משכל רגלים ונשען לכיוונו של מיטשל שמחזיק את עצמו בידיים ומצליב את הרגלים.

צעדים קטנים בדרך לשלום

מיטשל ונתניהו לוחצים יד (צילום: יוסי זילברמן)
מיטשל מסייר | צילום: יוסי זילברמן

תנוחתו של מוסא מעידה על ניסיון לרצות את מיטשל ולהתקרב אליו. אפילו עם ברק מצאתי רגע מצולם כזה של נינוחות והתאמה בתנועות הידיים. תנוחת המראה בין מיטשל לבין כולם התרחשה מול המצלמות וזה מעיד על חיבור טוב בין האישים.

במסיבת העיתונאים שנערכה בארץ ב-15.9, דיבר מיטשל על כך שיש התקדמות במשא ומתן. יש בקטע קיטוע עריכה שגרם לי לתהות מה היה ההמשך האמיתי של המשפט שלו, כי אולי משמעותו השתנתה בשל מניפולציית עריכה, אך אתעלם מכך כרגע ואתמקד בשפת הגוף. מיטשל בנאומיו ממעט לדבר עם הידיים וכאן הן כמעט בדום שתיקה.

רוב הדגשים נעשים אצלו בעזרת הראש והקול. החיסכון בתנועות ידיים גורם לרגש האמיתי שלו לבוא לידי ביטוי באזור הפה, ובמהלך כל הנאום היו לו מדי פעם הידוקים קלים לאחור של השפה התחתונה, כיווצים של קצוות הפה ובליעות רוק. תופעות אלה נגרמות בשל יובש בפה הנובע ממתח, ולכן זהו אות לא-מילולי שסותר במידה קלה את המילים ומעיד על דאגה או חוסר שביעות רצון.

ג'ורג' מיטשל, שהוביל לפתרון הסכסוך בצפון-אירלנד, מונה על-ידי קלינטון בשנת 2000 למצוא פיתרון גם לסכסוך שלנו. הוא סיכם את שלוש הפגישות הראשונות ואמר שקצב ההתקדמות של שיחות השלום שלנו מהיר יותר מאשר באירלנד.

לנו זה נשמע כהגזמה פראית, אך כנראה שמדד ההצלחות שלו יותר גמיש משלנו. בשפת הגוף של האיש ניכרת שליטה עצמית גבוהה למרות המיקרו-מחוות שבורחות לו. קצב הדיבור שלו איטי ומעיד על אורך רוח וכנראה שיש לו גם אופטימיות אינסופית, אחרת מזמן כבר היה נמאס לו לתווך בסכסוך שלנו.

בביקורו אצל עמר מוסא במצרים ב-2.10 מעניינת מאוד תגובתו לדברים שאומר מזכיר הליגה הערבית. גם כאן מיטשל בתנוחת מראה עם עמר מוסא, אלא שמיטשל מגרד באף כשמוסא אומר על דרך השלילה: "אנחנו לא נגד משא ומתן ישיר". אם אתה לא נגד, אז למה אתה לא אומר שאתה בעד?

הגירוד של מיטשל באף קורה בדיוק אחרי המשפט הנגטיבי הזה של מוסא שגורם לו למבוכה קלה, אולי כי ציפה להצהרה משמעותית יותר. זוהי גם הוכחה לכך שנגיעה באף לא תמיד מעידה על שקר. מיטשל לא אמר כאן דבר לכן גם לא יכול להיות ששיקר. נראה כי מבחינתו של מיטשל, גם אם עדיין לא עסוקים בהצגת עמדות לגבי סוגיות הליבה - זו עדיין התקדמות. הוא כנראה מאמין בצעדים קטנטנים בדרך לשלום ולא בספידי גונזלס.