השופט טימן (צילום: חדשות)
השופט בדימוס שלי טימן | צילום: חדשות

אינני ירושלמי ואינני שייך למי מהקבוצות החרדיות, או החילוניות, שיתנו ברכתן ותמיכתן למי מהמועמדים - תמיכה שתקבע, למעשה, מי יכהן כראש העירייה הבא של הבירה. אולם כאזרח וכאיש חוק, אני מוטרד מאוד מעצם כוונתו של מר אריה דרעי, להציג מועמדותו לראשות העיר שעיניי כל העולם נשואות אליה.

מר אריה דרעי, איש חכם וכשרוני עם הישגים מוכחים בכל תחום מנהלי בו עסק יכול היה להגיע מזמן אף לראשות הממשלה אילולי נכשל בתחום היושר והמוסר - האישיים והציבוריים. וגרוע מכך: התנזרותו מהחיים הפוליטיים עד כה לא נבעה מהפנמת הלקחים או מקבלת הדין במישור הציבורי. הוא וחסידיו לא ראו מעולם פסול במעשיו. הם סבורים שהוא קורבן לרדיפה ממניעים שאין צורך להזכירם כאן.

המניעה, שעליה נלחמו פרקליטיו עד לערכאות הגבוהות ביותר בהליכים אינסופיים, מלשמש בתפקיד ציבורי נכפתה עליו מכוח הוראות החוק וקביעות בית המשפט.

מר דרעי הורשע, יש להזכיר, בקבלת שוחד בעת שכיהן בתפקידים ציבוריים ובית המשפט קבע כי שלשל לכיסו הפרטי 155 אלף דולר וגזר עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של ארבע שנים (שקוצר על ידי בית המשפט העליון לשלוש שנים). הוא ישב מאחורי סורג ובריח כאחרון העבריינים. בתיק נוסף שכונה "התיק הציבורי" הורשע מר דרעי בעבירה של מרמה והפרת אמונים ונגזר עליו עונש מאסר על תנאי.

עוד לפני הרשעתו קבע בג"ץ (בעתירה שהגישה עמותת "אמיתי") כי הקלון הטבוע בעבירות המיוחסות למר דרעי פוגע באושיות השלטון ובטוהר המידות ובדוגמה שחייבים משרתי הציבור ומנהיגיו לתת - עד כי יש הכרח להפסיק כהונתו כשר.

אך דומה שהלקח לא נלמד ואנו שומעים מפי מקורביו שהוא נועץ עם פרקליטיו כיצד "לקצר את תקופת הקלון" (המסתיימת רשמית בשנת 2009) בדרכים משפטיות, כדי לאפשר לו להתמודד על ראשות עיריית ירושלים.

איני זוכר שהליך משפטי מסוג זה התקיים, עד כה. אך ללא קשר אליו, אינני יכול להעלות בדעתי את האפשרות התיאורטית, במישור המוסרי והציבורי, שאדם שהוטל עליו אות קלון בשל עבירות שעבר בהיותו משרת הציבור יעז להציג עצמו למשרה נוספת בשירות הציבורי, ובמיוחד למשרה יוקרתית, רגישה, וחשובה שעיניי כל העולם נשואות אליה ותושבים יהודים, מוסלמים ונוצרים תלויים ביושרתו של הנושא בה.

אינני מבין כיצד מצב זה יתאפשר במדינה שאזרחיה מאסו במה שנראה בעיניהם שחיתות של מנהיגיה.