מנאומו של ברק אובמה עולה מוסיקה המנוגדת לתפיסות הבסיסיות של בנימין נתניהו. ראש הממשלה חושב שנוכח מה שקרה כאן באזור - צריך לעצור, להמתין ולא לבצע מהלכים נמהרים. ואילו אובמה טוען כי דווקא עכשיו צריך לעשות את ההתקדמות ואפילו מבצע צעד אחד קדימה.
אובמה קובע בנאומו כי המדינה הפלסטינית צריכה לקום על גבולות 67' (בניגוד לעמדת נתניהו), לבצע עסקה של "ביטחון תמורת שטח" (מנוגד גם כן לעמדת נתניהו), מדבר על הסכם קבע ולא פתרון זמני - ואולי מה שכן יכול לעודד את ראש הממשלה הוא שאובמה מתנגד נחרצות להכרזה הפלסטינית החד-צדדית, אשר צפויה באו"ם בחודש ספטמבר.
החסר בנאום של אובמה הוא ה"אנרגיה": הוא טוען כי לא ניתן לכפות פתרון על הצדדים וכי לא ניתן לקבוע בשבילם. לא בדיוק ברור מהי מידת האנרגיה שהוא מתכוון להשקיע בניסיון שלו לגשר על הפערים.