תרבות המוכנות הישראלית עומדת למבחן
הסופה העלתה מחדש את השאלה עד כמה ערוכה המדינה למצבים מהסוג שבו נתקלנו בסוף השבוע האחרון, ואיזה שירותים היא מסוגלת לתת לאזרחים. אמנון אברמוביץ על האופן שבו מתמודדות הרשויות בימים מסוג אלה - שימשיך לעמוד למבחן גם בעתיד
בימים האחרונים הוצגו שתי גישות בנוגע להתמודדות עם הסערה - כזו שמבקשת להודות לצוותי החילוץ וההצלה, לעומת זו המזכירה מעט הלקאה עצמית. אלא, שהגישה הנכונה בעניין זה - היא גישת האמצע.
הנושא שעמד למעשה במבחן בימים האחרונים ואף יעמוד בעתיד למבחן הוא תרבות המוכנות הישראלית. עד כמה למעשה המדינה ערוכה למצבים מהסוג שבו נתקלנו בסוף השבוע האחרון, ואיזה שירותים היא ומוסדותיה מסוגלים לתת לאזרחים.
מי שנחשף לתקשורת, מצא אין-סוף השוואות למדינות אחרות המתמודדות עם סערה, והתוצאה = "אנחנו מצוינים". אלא, שברור שהשוואה הזו אינה ישימה: לא היה כאן טייפון או טורנדו קטלני, אלא כמה עשרות סנטימטרים של שלג שירדו בירושלים ובצפת.
רבים הזכירו את גופי החירום הקיימים בישראל, האמונים על הטיפול באזרחים בשעת חירום. אלא, שרשות החירום הלאומית - רח"ל, מונה בסך הכול 22 עובדים.
מל"ח עצמו (משק לשעת חירום) מונה כ-15 עובדים, שלאחרונה סופחו למשרד להגנת העורף. זהו משרד פיקטיבי ששמו משמש ככותרת בלבד. הוא חסר סמכויות ואין באפשרותו לקבל החלטות הנוגעות לגורלם של האזרחים. בנקודה הזו - נצטרך להתחיל בהפקת הלקחים.