עם הגעת אובמה לארץ, נעשתה במוחו של כמעט כל ישראלי השוואה מיידית אל הנשיא האמריקני האהוד ביותר בארץ בדורנו, ביל קלינטון.
קלינטון התחבר וחרוט היטב בלבבות העם בישראל מאחר וביקורו המשמעותי היה לאחר רצח רבין ז"ל. הוא התחבר ללב כיוון שסיים את נאומו עם שתי מילים בעברית שהפכו לסלוגן - "שלום, חבר". תקופת הקדנציה השנייה שלו, שאופיינה במתחים רבים, לא השכיחה את נאום הפרידה מראש הממשלה המנוח- את רגש החיבור והקרבה והסלוגן שהונצח בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
ברק אובמה, לשמחתנו, אינו מגיע לאחר אירוע טרגי, אך אין ספק שהוא יכול לומר דברים בנאומו בבנייני האומה שיסייעו ללב הישראלי להתחבר אליו. לפני שנסקור מה עליו לעשות כדאי להכיר כמה מסודות האישיות שלו.
אלה הם חיי
הסוד הראשון: העברת מסרים המבוססת על כוח החוויה האישית. הגיבורים האמיתיים בסיפור חייו של אובמה הם בני משפחתו. סבתו, אמו, אביו, אשתו, בנותיו ואנשים אחרים.
אובמה לא גדל במשפחה "יציבה". חייו היו רצופי קשיים, שינויים, טרגדיות והתמודדות עם מציאות כמעט בלתי אפשרית. יכולתו למגנט, להנהיג ולהשפיע למרות כל אלה נובעת מהדרך שבה הוא רתם את נסיבות חייו הקשות לטובתו. הוא הפך לסמל של הרעיון - אפשר להשיג כל דבר, לא משנה באיזה נקודה התחלת.
אובמה חשף בספרים שכתב את הסוד השני שלו - הקשבה. הנשיא יודע שהקשבה היא מסודות ההשפעה החשובים ביותר, ושהיא כלי רב עוצמה לאיסוף מידע כדי להבין מה מפעיל אנשים. לאורך כל הקריירה שלו, הפרטית והציבורית, מסתובב אובמה בשטח בין אנשים ומקשיב לסיפורים מהחיים.
אובמה לא הפסיק להקשיב גם כשהפך לפוליטיקאי מוערך. הזיקה שלו לשטח נותרה תמיד בלתי אמצעית, ובמשך כהונתו הוא מקיים "פגישות הקשבה" אינטרנטיות עם הציבור בארה"ב.
איך לכבוש את הקהל הישראלי?
הסוד השלישי של אובמה: היכולת שלו להיכנס לנעלי האחר, ליצור אמפתיה ולנסות להבין את מה שהצד השני חושב ומרגיש, גם אם הוא עצמו חושב אחרת. זה מסייע לו בהרבה מאוד עימותים, שכמובן לא חסרים לו כנשיא מכהן.
כעת - מה כדאי לו לעשות במהלך הנאום שלו בפני הסטודנטים בירושלים?ראשית, מומלץ לאובמה לספר סיפור אישי שאינו מוכר, אודותיו. הוא צריך להפתיע את הקהל, וליצור רגע של "וואוו". על אובמה לפתוח ולסיים את נאומו בעברית, ולומר דברים שהינם מעבר לאמירת "שלום" בנאלית.
עליו למצוא הזדמנויות נוספות במהלך נאומו ולשלב בהן מילים/מושגים בעברית, אפילו סלנג כמו "סבבה" או כאלה שמהם יוכל להיווצר סלוגן קליט שייזכר בזיכרון הקולקטיבי, למשל- "אני מאמין בשלום". אם הוא ממש רוצה להתחבר לפוליטיקה הישראלית, הוא אפילו יכול להגיד "יש עתיד לשלום".
מה נשתנה הלילה הזה ועם פולארד?
על אובמה להתייחס לפסח- במושגים של "מה נשתנה", ומה כל אחד בישראל ובמזה"ת יכול לשנות. אל לו להתייחס להרכבת הממשלה, אך עליו להיכנס לנעליים של הישראלים ולומר משפט אמפטי שבסיסו "לי ולראש הממשלה נתניהו יש לפעמים תפיסות עולם שונות, אבל שנינו רוצים לשמור על בטחונה של מדינת ישראל ועל הברית הבלתי ניתנת לערעור בין ארה"ב של אמריקה לבין מדינת ישראל". עליו לזרוע את תחושת הביטחון כי ארה"ב תהיה תמיד עם ישראל, כי הוא מאמין בישראל ובעתידה.
ההחלטה של אובמה לנאום בפני סטודנטים בבנייני האומה נועדה להעביר מסר מרכזי: בכוונתו לפנות לעם בישראל ובעיקר לדור העתיד- מתוך אמונתו האמיתית כי העולם שייך לצעירים, וכי אין צורך בתיווך פוליטי. עליו לומר שלישראל ולארה"ב יש אתגר שהחינוך יהיה הכי טוב בעולם.
על מנת להתחבר לכל הצופים בו, ולא רק לסטודנטים שישבו באולם, יהיה על אובמה להתייחס ולומר כי הוא מודע וקשוב לסוגיות הבוערות והמטרידות את העם בישראל, ולהראות הזדהות עם עמדת ישראל: יהיה עליו להתייחס לאירן ולומר בפירוש שהנושא מדיר שינה מעיניו לא פחות מאשר מדיר שינה מעיניו של רה"מ נתניהו , וכי יש תיאום מלא בין המדינות.
כמו כן, יהיה עליו להתייחס לג'ונתן פולארד. יהיה עליו להסביר את הצד האמריקני- ולהסביר שבמובנים מסוימים דומה פולארד לואנונו הישראלי. מאידך, יהיה עליו להבטיח שבמסגרת הקדנציה השנייה ישקול אפשרות להמליץ על שחרורו.ו..לא יזיק לנשיא אם ישלב בנאומו רגעים של הומור. כשאנשים מחייכים, הם פתוחים לשמוע דעות חדשות.
בסיכומו של דבר, חשוב לזכור כי אם כתוצאה מהנאום לא יישאר סלוגן בזיכרון הקולקטיבי הישראלי, אזי בעוד 5 שנים לא ייזכר דבר ביקורו כאן. אין לנשיא הזדמנות שנייה לעשות זאת. השבוע זה קורה.
אפשר להחזיק בדעות הפוכות מאלה של הנשיא אובמה, אבל אין ספק שזו תהיה חוויה להאזין לו, ולראות בפעולה את אחד הנואמים הטובים ביותר בעולם.
גיל פרץ הוא מחבר משותף של הספר "סודות השכנוע וההשפעה של אובמה"